כידוע הרמב"ם פוסק כי יין שראוי לברכת הגפן הוא אך ורק יין שכשר להנסך ע"ג המזבח. אחד מהקריטריונים ליין בביהמ"ק היה שהיין יהיה חדש (כלומר בן פחות משנה, מהבציר האחרון וזאת ככל הנראה מהחשש הסביר דאז שיין ישן יותר יהיה מקולקל). השאלה היא, האם בימינו, שהחשש שהיין יתקלקל בתוך פחות משנה - לא קיים, ואדרבה - רוב היינות המשובחים התבגרו מס’ שנים בחביות או בבקבוק עצמו - עדיין לדעת הרמב"ם, צריך שהיין יהיה צעיר כדי לברך עליו את ברכת הגפן (קידוש) או שגם על יין ישן יותר (וברוב הפעמים משובח יותר כאמור) ניתן יהיה לקדש?

גם בימי חז"ל היה יין ישן משובח יותר. הדרישה שיין צריך להיות תוך שנה, אינני זוכר אם נפסקה ע"י הרמב"ם להלכה, כי היא דעת יחיד. יש לבדוק ברמב"ם.