שלו’ לכבוד הרב! בהקשר לנושאים שעל סדר היום, כיצד ניתן להעלות על הדעת לעשות הסכם כלשהו על רגבי אדמת הקודש ולהכנע לאי אלו תכתיבים לוותר על א’ ולקבל את ב’. הרי הארץ לא שלנו, וכך גם מופיע אצל הרב צביהודה (כך ראיתי בכל מיני שיחות) שאומר שהארץ שייכת לעמ"י לדורותיו ולכן לא יכול לקום איזה אדם ויאמר חלק זה כן וחלק זה לא. מי יכול להוות סמכות לכזה הסכם? האם גם במצוות אחרות כשרוצים לכפות עלינו לעבור על מצוה עלשהיא מהתרי"ג ניתן להגיע להסכם שנעבור על משהו אחד ונשמור על מצוה אחרת? באמונה ובתפילה שהשאלה רק להלכה ולא למעשה.

אין לעשות הסכם על מסירת קרקע בארץ לגויים, אך אם נתברר שהקרקע שייכת באופן פרטי למישהו פרטי (לא ישות מדינית) אפשר לעשות הסכם. כמו כן, אם נכפה עלינו בעל כורחנו איסור חמור ובידינו להחליף אותו באיסור קל מותר, אעפ"י שעלינו להודיע שאין דעתנו להקל וההסכם הוא נגד רצוננו.