ב"ה שלום הרב. החלטתי לחזור בתשובה לפני 4 - 5 שנים והיום אני מדרדר קצת.. הדת מאוד מאוד מכבידה ומפריעה לי על החיים וזה כבר עובר גבולות לפי דעתי.. אני לא מבין למה צריך להיות כל כך פנאט בהלכות.. בגלל שיש כזה דבר "שמירת עיניים" , אז אסור ללכת למשחקי כדורגל אפילו ביום חול, אסור לראות את רוב הסרטים או אפילו "חס וחלילה" ללכת לקולנוע שלא יהיה "חילול השם" , משחקי מחשב עם תמונות מציירות של פריצות הבנתי שגם הם פסולים. כמובן כשאני מדבר על פריצות אני מתכוון לשרוולים קצרים או בלי שרוולים בכלל ומכנסיים קצרות או קצרות מאוד וכו’, אני לא מתכוון לעירום. ללכת לקניונים, טלוויזיה וכו’ גם זה לא משהו. אינטרנט גם זה בקושי. נו אז מה נעשה?? נתנתק מהעולם ונחיה כמו איזה נזירים?? ושלא נדבר על "ביטול תורה" , לא הבנתי את הקטע, בגלל שנולדתי יהודי (ואת האמת אני חושב שאני מצטער על זה , נראה לי עדיף להיות גוי ולחיות כמו בן אדם), זה אומר שאני צריך ללמוד כל רגע פנוי תורה?!?! ולמקלים שביננו אפשר "להתאוורר" קצת מחוץ ללימודים .. ?!? זה פשוט לא נורמלי..!! כאילו מה הדת רוצה ממני אני לא מבין?! זה נראה כאילו הדת באה אלי וחוסמת לי כל הנאה אפשרית שרק אפשר ! יש לך זמן פנוי? לך תלמד תורה!! אתה צריך "להתאוורר"? אז תתאוורר אבל כמובן שחס וחלילה לא תראה סרט ! ושלא נדבר על נושא הנשים.. למה לא להרבות שיחה עם האישה? נו באמת.. עד לאן אפשר להגיע עם כל ההחמרות האלה?!? בקושי הסתדרתי עם שמירת נגיעה, כבר באה מכה שניה ואומרת לא לדבר עם נשים!!! תודה מראש

ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך ומאוד הבנתי אותך. זכית לעבור שינוי מדהים, להתקדם מאוד ולעשות דברים שהמון המון אחרים היו חולמים על כך ולא יודעים איך לעשות זאת, איך לגייס את הכוחות לעבור את השינוי שאתה עברת. חשוב מאוד לדעת, שלא מעט אנשים שעוברים תהליך כמו שלך, חווים בהתחלה התרגשות גדולה, המון כוחות והמון תחושה של התעלות ושל קדושה ושמחה, ולאחר זמן, אצל אחד זה יותר מהר ואצל אחר יותר לאט, חלה ירידה, הצטננות של ההתלהבות הראשונית, ירידה בחשק, ירידה בשמחה ובהנאה. ירידה זו נובעת משני דברים שכשאנו יודעים אותם אנו מבינים יותר ויודעים מה מצפים מאיתנו, ומה אנו יכולים לעשות כדי שיהיה לנו שוב טוב באמת. הדברים הם: א. הפחתה בעזרה משמים. ה' יתברך שאוהב אותנו כל כך יודע שהתהליך שאנו רוצים לעבור, לא יהיה לנו כל כך קל, ולכן בחסדו הוא יתברך עוזר לנו. משפיע עלינו כוחות, נותן לנו התלהבות והמון כוחות חדשים ורעננים. הדבר מהווה לנו תענוג גדול, אך החסרון הוא שכל הדברים האלו לא מאיתנו באמת, הם לא שייכים לאדם, אלא הם משהו חיצוני לו, משהו שאף פעם לא יהיה טבעי ואמיתי באדם, לא יהיה משהו שלו בעצמו. לכן דבר זה חייב להפסיק ולתת לאדם את המקום להתחיל לצעוד שוב, להתקדם לשלב הבא, להתקדם לצעדים הבאים שלו שבהם הוא יבנה עוד קומה, יחדור יותר לעומק של עצמו, יקשר יותר את ההתעלות אל עולם הרצון הפשוט שלו ויעבור שינוי מהותי ועמוק יותר. ב. החדרת השינוי פנימה בנפש האדם. קל מאוד לעבור שינויים חיצוניים, אך כדי שהם יהיו שלמים, הם חייבים לחדור לתוך האדם, להפך להיות החיים שלו. כל זמן שאדם מרגיש שעל ידי החזרה בתשובה שלו הוא מפסיד משהו, זה אומר לו שהשינוי עוד לא מספיק פנימי, שיש לו חסימה בין השכל והרצון לתשובה לבין הרצונות הפשוטים שלו ולפעמים גם מאבק בין מחשבות שונות שבתוכו. אתה מרגיש ירידה, מרגיש לא טוב, אבל מאוד חשוב שתדע שאתה בתהליך נכון, שאתה זוכה להגיע לשלב הבא, והתקדמות זו תקדם אותך המון, אך כמו בשלבים הקודמים לפעמים גם עזרה בשלב הזה יכולה להקל המון ולתת המון תחושה טובה והצלחה. זה דורש השקעה, אך חשוב לדעת שהפירות של ההצלחה גדולים הרבה יותר מהכלים של השלב הקודם. אכן יש חסימות לא מעטות בדרכה של התורה, אך חסימות אלו באות לנתב את האדם להוציא לפועל את הכוחות שלו באופן הנכון, שיתנו לא לא פחות סיפוק, אלא שהסיפוק יהיה כשר ומרומם ולא סיפוק של ירידה והתדרדרות. זה דורש השקעה כי הסיפוקים הזולים והחיצוניים מאוד זמינים, כמו כל דבר רדוד שעובד על היצרים הנמוכים של האדם, אך חשוב לדעת שהשקעה משתלמת, וכיום ברוך ה' יש המון תרבות נפלאה, קדושה וטהורה, שמענגת ויחד עם זה גם מספקת המון סיפוק ותחושת התרוממות. לסיכום: א התחושות שלך והתהליך שלך טבעי ומצוי וחשוב לדעת את המקורות ואת הסיבות שלו ועל ידי כך לעבוד נכון איך לפתור אותו. ב. פתרון טוב יתן לך המון, הרבה מעבר לכל מה שהיה לך בעבר. ג. כדי לקשר את הנפש לה', להפוך את הקדושה לחיים מעשיים הכוללים את כל כוחות החיים שלנו, חשוב לשלב דברים שפועלים עלינו כמו שירים מרוממים שמתאימים לנפש שלנו, ספרי קריאה מתאימים וכדומה. ד. מדריך רוחני מתאים שיעזור לך להמשיך ולהתפתח, לפתוח את הנפש שלך ולהתקדם איתו (אם תרצה אשמח לעזור לך למצוא כזה). אברך אותך בהצלחה רבה ואשמח שתעדכן אותי, בברכה הרב יצחק גרינבלט