שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות כלליות

להעיר על בעייה בצניעות או במידות

undefined

הרב יצחק גרינבלט

ט"ו אלול תשע"ב
שאלה
שלום רב, אני חוזר בתשובה ולאחרונה התחלתי לעבוד במפעל והמפגש עם אנשים שונים יוצר אצלי הרבה סתירות עם התורה שאני לומד. מקרה ראשון שראיתי הוא שהגיעה למפעל קבוצה של גויים מחו"ל שעוסקת בפריקת משאיות. במפעל מועסקות נערות דתיות שתפקידן לספור ולוודא כמויות של סחורה, והציבו אחת מהן לוודא שהסבלים מורידים את הכמות שהייתה צריכה להגיע. הסבלים עבדו בלי חולצה בעוד שהבחורה יושבת וצופה בהם פורקים סחורה. מה עלי לעשות בתור פועל פשוט בסיטואציה כזאת? מקרה שני הוא שאחד העובדים לצידי דיבר בטלפון עם חבר במהלך העבודה למעלה מחצי שעה. ראיתי שהדבר מונע ממנו לעבוד בצורה תקינה והערתי לו שהוא מדבר כבר יותר מדי ואולי כדאי שיסגור את הטלפון. הוא הגיב בעצבים ואיים עלי באלימות פיזית למרות שהייתי נורא נחמד ואמרתי לו שאני סה"כ עשה מה שהוא היה רוצה שיעשו בשבילו אם מישהו היה גוזל ממנו כסף. בקשר לכל האמור לעיל יש לי מספר שאלות: 1.אני פעלתי מתוך "צדק צדק תרדוף" ו"הוכח תוכיח את עמיתך" אבל אני לא בטוח אם לא הייתי צריך לסתום את הפה ולהתרכז בעבודה שלי. מה דעת הרב? 2.בדר"כ כשאני מעיר למישהו אני מרכך אותו עם מילות פתיחה כגון: "תרשה לי להעיר לך על דבר מה?" או משהו דומה. האם אני צריך להיות ישיר ותקיף או להעיר בצורה "ידידותית למשתמש"? 3. האם יכול להיות (בתור חוזר בתשובה) שהרצון להעיר לאחרים נובע ממקום אפל בנשמה שלי שרוצה לגרום לי להרגיש עליונות על אחרים או לחילופין יכול להיות שכך אני מרגיש שאני מפצה על עוונות העבר? הרי באיזשהו שלב בחיים שלי עברתי בוודאות על כמה מהדברים שאני מוחה נגדם כיום. בתודה מראש, ובברכת כתיבה וחתימה טובה.
תשובה
בס"ד שלום רב. קראתי את מכתבך ואני מאוד מאוד מבין אותך. זה לא קל לראות דברים שהם לא מתאימים עם רוח היהדות, או עם ההלכה, והנטיה הטבעית היא לדחות את הדברים האלו, להעיר ולהילחם נגדם ככל שאפשר. אך חכמנו זכרונם לברכה לימדו אותנו נקודה מאוד חשובה. כשאנו רואים אצל מישהו משהו שנראה לנו לא כל כך טוב, חשוב שאנו נעשה שני דברים: 1. לדון את האחר לכף זכות - מאוד קל לדון אותו ברותחין, ולהחליט שהאחר לא בסדר, אך פעמים רבות אנו חוטאים בכך, שאנו לא מסתכלים על הדברים באופן הנכון. התרגלנו לעין ביקורתית, התרגלנו לשפוט, ולא תמיד אנו מסתכלים על כל הצדדים. בעבר היו אנשים שהעירו לי, ובכך הם פגעו בי מאוד, שהם פשוט לא הבינו את המקום הנפשי שבו אני נמצא. לכן לפני שמחליטים על מישהו שהוא לא בסדר, חשוב מאוד לנסות לחפש היטב היטב צד זכות, אולי ממנו הדבר מגיע. הסתכלות זו חשובה מאוד. 2. לחשוב היטב אם ואיך להוכיח - פעמים רבות האדם השני לא מוכן לקבל מאיתנו תוכחה, ואז כל הוכחה רק תגרום לו להתנגדות אלינו ולכעס. בדרך כלל אדם שמוכיחים אותו צריכים לעשות זאת בעדינות רבה מאוד מאוד, ומתוך רגישות שלא נדרוך על נקודות רגישות של הזולת. לחשוב מה אומרים ומתי אומרים, לחשוב האם השני נמצא במצב שהוא יוכל לקבל את הדברים, או שמא לא. לכן בדרך כלל לא נכון להעיר לאחר, אלא להמשיך כאילו לא ראינו דבר, ורק לאחר זמן אפשר לדבר על העניין. לדוגמא, לגבי הבנות הדתיות, ואותה הבת שראתה בנים בלי חולצה, חשוב לדעת שלפי ההלכה מותר לבת לראות בן בלי חולצה, ובמיוחד כשהוא לא קשור אליה ישירות. אמנם זה לא כל כך טוב, שזה פוגע בנפש שלה, ומוריד ממנה את הרגישות הטבעית, אך חשוב מאוד לדעת שאין בכך איסור. לכן על דבר זה ודאי שאין מצוות תוכחה, אלא רק חשיבה לטובתה, במקרה זה צריך עוד יותר זהירות, ואולי אפילו לא לומר דבר ושהיא תלמד במשך הזמן להיזהר בכך ולשמור על עצמה. אשמח להיות בקשר ולעזור בכל מה שאוכל. בברכה הרב יצחק גרינבלט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il