שכנה בקשה מחברתה כף סוכר לעוגה והביאה לה כף מלח והעוגה נהרסה, האם לפטור אותה כי זה גרמא?

שלום וברכה. יש על מוסרת המלח להתפשר עם הניזוקת, שמא יש חיוב מצד דיני אדם, ומצד דיני שמים. מקורות לעניין: יש התייחסות למאורע כזה בספר מנחת שלמה על ב"ק דף ו. שם פותר אותו מחיוב גרמי רגיל, כיוון שאינו 'ברי היזקא' כלומר אינו נזק ישיר של מוסר המלח, כי היה אפשרות למקבלת לטעום או להבחין בזה שקבלה מלח ולא סוכר. אמנם הוא נוטה לחייב את המוסרת, מצד בור המתגלגל ברגלי אדם, כיוון שהרגילות הוא שמקבלת המלח תכניס אותו לתוך דבר מאכל ותפסידו על ידי כך, ולכן מסיק לחייבו להתפשר עם הניזוק. מקור דין בור המתגלגל במסכת בבא קמא דף ו, שאדם שהשליך חפץ לרה"ר באופן שסביר שהוא יתגלגל ברגלי הולכי הדרכים ויזיק בהמשך חייב על התוצאות. הוא מברר שם למה אין פטור של 'היה לה שלא תאכל' כמבואר בבבא קמא דף מז שהמניח סם המוות לפני בהמתו של חברו, פטור כיוון שהיה לה שלא תאכל, כלומר אין חיוב בור במקום שהניזק פעל פעולה רצונית וגרם בה להינזק, אלא רק במקום שהניזק נתקל וניזוק ללא כוונה רצונית להביא עליו את הדבר המזיק. עיי"ש. ויש לעיין בהוכחות לחילוק שלו. ולמעשה גם אם זה גרמא ולא גרמי, יש על המוסרת חיוב לצאת ידי שמים, ולכן עליה להתפשר עם הניזוקת. כל טוב הרב מרדכי גרוס