שלום וברכה לכבוד הרב. כידוע, משבחים מאד מאד חז"ל את רחל אימנו בוויתורה הגדול ללאה ובמסירת הסימנים, עד ששמע ה’ לתפילתה והסכים לגאול את ישראל, בעקבות וויתורה הגדול ובדאגתה לבושתה של אחותה, ובכך שלא קינאה בה, וכמובא בפתיחתא לאיכה רבה. יש לי קושי גדול בהבנת מעשה זה של רחל: מה אם ההתחשבות ביעקב?! הרי דאגתה של רחל לאחותה גרמה להכשיל את יעקב במעשה זנות, לכאורה. גם ה’אור החיים’ מסביר שיעקב נצטער צער רב בכך שהוחלפה אישתו, וזה גם גרם לפירוד הבכורה, הכהונה והמלכות, וחלוקתם לכמה אחים ובעקבות כך נחלש תוקף הקדושה, היינו, מעשה זה של רחל גרם להשפעה קשה על כל עם ישראל!! את מעשיה של תמר קל לי יותר להבין כיון שהיא מסרה נטו את עצמה בכך שלא העליבה את יהודה, אך במעשיה של רחל יש לכאורה נזק שמוסב כלפי יעקב וכלפי עם ישראל כולו. האם זה הגיוני - בשביל לא לגרום בושה לאדם אחד, לעשות מעשה עם משמעויות קשות לאחרים? עד כמה יש לדאוג שמישהו לא יפגע או לא ייעלב? תורה היא וללמוד אני צריך, מתוך כבוד עצום לרחל אימנו. תודה רבה לכבוד הרב.

שלום רב, גדולתה של רחל שהיא הכירה גם את הכוחות שיש לה וגם את יעקב שבכוחם המשותף להתמודד עם הרמאות הזאת ולדאוג שבית ישראל יבנה גם על ידי לאה. רחל כל כך בטחה בכוחה ובכוחו של יעקב שהעיזה לעשות מעשה זה. כל טוב