שכן עשה לחברו הפתעה וצבע לו חלק מהדירה [בזמן שלא היה]. החדרים שם היו באמת מוזנחים אך החבר לא היה לו כסף, מצבו הכלכלי לא טוב [הוא גר כך כבר שנתיים]. עכשיו השכן מבקש את ההוצאות, כ-1600 ש"ח. החבר טוען: מי ביקש ממך, הרי מצבי לא טוב והתרגלתי כך לחיות זו בעיה שלך שצבעת!!! מי צודק?

שלום וברכה. על פי הדין בעל הבית פטור מלשלם לצובע. אמנם יש מקום לנהוג לפנים משורת הדין ולהתפייס עם הצובע באופן שישווה לשניהם, שהרי נתן לו הנאה. אי אפשר להכריח אדם לשלם ממון עבור הנאה שנותנים לו בעל כורחו, כמו שנינו להלכה שגם בשדה שעשויה ליטע יכול הבעלים לומר ליורד טול עצך ואבניך ואיני משלם לך. כך במקרה שלנו אם נראה שהבעלים אינו מערים, אלא באמת אינו רוצה את השבח עבור התשלום פטור, ויכול לומר ליורד טול מה שהשבחת (למרות שאינו יכול ליטלו) ואיני משלם לך. ונראה שהצובע לא יכול לשייף את הקיר להוריד את הצבע, מצד שהוא מדת סדום שהרי לא ירוויח בכך כלום, ויכול הבעלים לומר לו איני רוצה שתשהה כלל בביתי. בקצוה"ח בסימן שו נוקט שאפשר לומר ליורד טול עצך ואבניך אף במציאות שאינו יכול ליטלו, וכן בחזו"א ב"ק סי' כב, ו והוכיח כן ממה שאפשר לומר לנוטע טול נטיעותיך, למרות שאת השבח של הנטיעה בארץ אינו יכול ליטול, ודלא כנתיבות בסימן שו, ס'ק ו ושנה דבריו בסימן שעה על סעיף ב שבאופן שאי אפשר להוריד את הצבע חייב לשלם. ועיין בתשובת הרא'ש המוזכר בסימן שעה סעיף ז בטוש"ע שדן על מי שסייד וכייר בית חברו, שפטור כי יכול לומר לו טול מה שהשבחת, אלא שהוסיף שם שהיורד עשה זאת להנאת עצמו וצ"ע כוונתו, שהלא הרא"ש בפסקיו ב"ק פ"ו סימן ז נקט שהקונה בית שעכו"ם אנס מישראל והשביחו לצורך עצמו יכול לגבות מבעליו את מה שההנהו ודלא כנתיבות סימן רלו ס'ק ז שבאר שקנהו מהעכו"ם כדי ליהנות לישראל. וסובר שאלו ירד עבור עצמו אינו יכול ליטול מה שגרם לו הנאה.) כל טוב הרב מרדכי גרוס.