שלום הרב, רציתי לברר כמה נק’ בנושא צניעות לגבי צפייה בסרטים. אני ב"ה זוכה ולומד די הרבה ונמצא ברמה יחסית גבוהה. משתדל ממש לשמור על קלה כבחמורה. לפעמים אני רואה סרט/סדרה כדי קצת להתאוור או בזמן פנוי - לא על חשבון לימוד תורה. אני משתדל שהרוב יהיה כמובן כמה שיותר נקי ולא יסבוב סביב נושאים רומנטיים וכד’. אך אינני מצליח לוותר על כך לגמרי וזה אף גורם לי למין מחנק וסגירות לבטל את ההנאות האלו. אשמח אם הרב יכתוב את עיקר הדין בשאלות,על מנת שאוכל לדעת איך להתמודד עם המצב: 1. לבוש - אינני מתמקד בשחקניות אך רציתי לדעת אם למשל אני רואה בכלליות בחורה שלבושה בצורה לא כ"כ צנועה (בלי מחשוף מדי או משהו כזה). האם זה אסור? כי כך רוב הבנות לבושות. 2. במקרה שיש משהו לא צנוע (בד"כ זה מקס’ נשיקה או משהו כזה) אני מסית את המבט או פשוט מעביר- האם זה אסור? זה בגדר " רשע שמכניס את עצמו לנסיון". (למרות שאני רואה זאת בסוג של ליכא דרכא, כי זה באמת משהו שיעיק עלי אם אשלול הכל). 3. במידה והשחקנים דיברו על משהו שממנו משתמש דבר לא צנוע (למשל, שבחור אמר לבחורה שהוא מפחד שהקשר מתקדם מהר מדי וכד’ והשתמע מכך שהם היו בלילה ביחד. כמובן שלא הראו שום דבר מכך). יש לציין שאני ממש משתדל לברור את הסרטים /סדרה ורואה שבאמת אני מגיע למקום שהצפייה לא מותירה בי הרהורים רעים (במקרים ששאלתי לעיל). אשמח אם הרב יביע את דעתו תוך התחשבות במצב. תודה מראש

שלום רב, חברי היקר הרב דוד סתיו כתב ספר "בין הזמנים" בו הוא מדבר על הסיטואציה שאתה מתאר והוא נוטה שם להיתר. שם בהסכמה של הרב הדיין [שכחתי את שמו] חלק על כך וחשב שאדם לא יכול להכניס עצמו למצב שבו אתה מתאר. דעתי היא שיש להבחין בין מצב דיעבדי ומקרי ובין מצב לכתחילאי. במצב של דיעבד, כשאדם מרגיש חנוק ועלול להגיע לכעס וכד' ולא הרגיל עצמו להתאוור בדרך ראויה, אולי יש לנהוג כפי שמציע הרב סתיו. אולם באופן קבוע ובמצב לכתחילאי לא מדובר על בעיה מקומית, מדובר על תרבות שנעשית שלא מתוך הנחות יסוד של קודש. לפעמים התרבות היא גם אינה מניחה הנחות יסוד של צדק וחסד. התרבות בדרך כלל הינה תרבות של חופש והעדפת צורכי הקיום הקטנים על פני הקיום הערכי. אין בתרבות עידוד של חיי המשפחה הנורמטביים ולא של חיי קהילה תוססים ובריאים. אין בתרבות עושר אמוני וכד'. לצערנו עדיין התרבות היא הפוכה לרוח שאותה אנו רוצים לפתח. אין שום סיכוי שאדם שלא מלא בקדושה ויראת שמים יוציא מתחת ידו ספרות ותרבות שמעשירה את הרוח שאנו מאמינים בה. אין זה נכון להתבסם באופן תמידי מתרבות שאינה תרבות של צדק אמונה וקדושה. דווקא הרגשת החסרון היא זו שתוביל אותנו ותחייב אותנו לייצר תרבות של קודש ואמונה. יש לדעתי טעות בסיסית בכך שאנו מנסים להיות חלק מן התרבות המערבית העולמית משום שאנו משביעים את רעבוננו התרבותי בתרבות שחוסמת את תרבות האמונה. כדי שנגיע לשלב של "הנה ימים באים והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע אל דברי ה'" אנו צריכים להפחית במידה מרובה את התזונה האנושית שפונה לצדדים הנמוכים של החיים. בנתיים, כל עוד שתרבות האמונה אולי לא מפותחת מספיק, נשביע את רצונינו להתאוורר בהנאות נטראליות נטולות צבע. מפגש עם הטבע הנעים שברא הקב"ה, בין בדרך של טיול או בדרך של צפייה בסרטי טבע, בעיסוק בספורט, במשחקי חברה בתוך המשפחה וכד'. כל טוב