שאלוני ואבקש להתייעץ אתכם. שכנה באה לשמור על ילדי חבירתה ל-15 דקות בלבד. הילד בן ה-8 הוציא את תקע מכונת-הפקס מתקע החשמל וקרא לשכנה להחזיר את התקע. השכנה החזירה אותו לשקע שהיה ליד השקע הראשון [זה 2 שקעים סמוכים] ומיד מנוע הפקס נשרף. מתברר שזה פקס מאמריקה שמתח החשמל שלו -110 וואלט.ובארץ המתח הוא 220, לכן עשו תקע מיוחד של 110 והשכנה לא ידעה זאת וכשהחזירה לתקע שלידו המנוע נשרף. מדובר שכולם בני ספרד,ו לשו"ע (שע"ח, א-ב) רק באונס גמור כמו מכת שמים אז פטור [כמבואר במ"מ, חובל ומזיק, א,יב. ורדב"ז, ח"ה, אלף תרסה]. מה דעתכם על המקרה הזה?

שלום וברכה, נראה לפטור את המזיקה משני סיבות: א. מדין אונס גמור לשיטת תוס' (אם שני השקעים היו זהים ולא היה סימן לחוסר התאמה בין המכשיר לשקע) כיוון שדעת השו"ע אינה מבוררת. ב. מדין מזיק ברשות לשיטת הרמב"ן, והרמב"ם ושו"ע ללומדים בהם שלא כתוס'. פירוט הדברים: א. פטור מדין אונס גמור 1.מחלוקת תוס' והרמב"ן: תוס' (במסכת ב"ק כז ע"ב ד"ה ושמואל) סוברים שחדוש הברייתא בדף כו שאדם המזיק חייב אף באונס הוא רק באונס כעין אבידה, שהוא קרוב לפשיעה אך אדם המזיק באונס כעין גניבה פטור . ראייתם לפטור אדם המזיק באונס גמור: א.מהאוקימתא של שמואל שם שבאפילה הנתקל פטור, ב.מהירושלמי שמי שהניח דבר ליד אדם ישן והזיקו הישן פטור, ג.מהברייתא ב'ק קיב אודות מי ששאל פרה ומת והיתומים שחטו אותה חייבם רק את דמי הנאתם. ראייתם לחלק בין אונס כעין גניבה לפשיעה וכעין אבידה הוא: א. מהחילוק בב"מ פב ע"ב בין נתקל שהעביר בחינם למעביר בשכר, ב. ומב"ק צט, טבח אומן שקלקל אם בחינם פטור ואם בשכר חייב. הרמב"ן (במסכת ב"מ פב ע"ב) סובר שמזיק חייב אף על אונס גמור, ובאופן שהמעשה נעשה במלאכת הבעלים פטור אף כשאינו אונס כל עוד אינו בפשיעה. הוא דוחה את שלושת ראיות תוס' לפטור אדם המזיק באונס גמור, ומבאר שהפטור במקורות שהביאו תוס' הינו מצד פשיעת הניזק שגרם למזיק להזיק אותו. את שני המקורות שהביא תוס' לחלק בין אונס גמור של גניבה לאונס שאינו גמור הוא מיישב על פי שיטתו שהעושה מלאכה אצל הבעלים והזיק אצלו אינו מוגדר אדם המזיק אלא שומר, וממילא בעושה בחינם פטור אף על רמה של גניבה, והעושה בשכר חייב כדין שומר שכר. 2. דעת השו"ע: נחלקו האחרונים בדעת ר' יוסף קארו בשולחן ערוך האם פוסק כתוס' שפוטר אדם המזיק באונס גמור, או כרמב"ן שמחייב אף באונס גמור ופוטר באופן שעשה את מעשיו ברשות ובהוראת הבעלים אף כשאינו אונס גמור. 3.הסיבה ללמוד בשו"ע כרמב"ן: על פי התבוננות בב"י ריש סימן שעח נראה שפוסק כרמב"ן, שהביא שם את דברי המ"מ בחובל ומזיק ריש פרק ו וז"ל "וכבר כתבתי פ' ראשון דאונס גמור שכתבו ז"ל שהוא פטור והרב לא חילק" כלומר למד בדברי הרמב"ם שאינו מחלק בין אונס רגיל לאונס גמור, ובשו"ע כתב את לשון הרמב"ם. (ואין לשנות את הגרסה בדברי המ"מ ל"לא חולק" שהרי מתוכן דברי הכס"מ שם מבואר שלמד במ"מ כגרסה של "לא חילק") 4.הצד ללמוד בשו"ע כתוס': מאידך בכס"מ שם מקשה על המ"מ איך למד כן בדברי הרמב"ם, הלא הרמב"ם שם בהל' ד, פוטר את העולה על הסולם ונשמטה שליבה מתחתיו והזיק, כשהיתה חזקה ומהודקת, וזה ודאי מצד פטור באונס גמור וכמו שמשמע מדברי המ"מ שם. ואמנם תירץ הערוך השולחן שלעולם דעת הרמב:ם לחייב על אונס גמור אך יש לחלק בין אונס גמור לאונס שהוא בבחינת מכה בידי שמים, ושינה הגרסה ברמב"ם מ"או שהתליעה" ל"לא התליעה". אך הכס"מ שם נשאר בשאלה. 5.שיטת האחרונים: הש"ך ריש סימן שעח נקט שדעת השו"ע כרמב"ן, אך הסמ"ע בסימן תכא ס'ק ח למד בדעת השו"ע כתוס'. וכייון שנחלקו בדבר ואין הכרעה גמורה נראה לפטור מספק. ב. פטור מדין מזיק ברשות 1.נראה שמצופה מהשומרת על ילדי שכנתה, לשמור ולסדר את הבלגן הנגרם כתוצאה ממשחקי ותעלולי הילדים, וכיוון שכן אף הרמב"ן והשו"ע (לסוברים שפוסק שלא כתוס') יפטרו את המזיקה אף אם אינו אונס גמור. 2.אין להקשות ממחלוקת הרמב"ם והראב"ד בהל' אישות פרק כא הל' ט אודות אשה ששברה את כלי הבית תוך כדי עשיית המלאכות שלה, הרמב"ם פוטר מצד תק"ח, והראב"ד חולק ופוטר מעיקר הדין מדין בעליו עמו, ולא פטרו האשה שעסוקה במלאכות הבעל מדין מזיק ברשות, כיוון ששם פוטרים את האשה אף מפשיעה, אך אה"נ שבאופן שהזיקה ללא פשיעה אפשר שיודו שהאשה פטורה מדין מזיק ברשות. כל טוב, הרב מרדכי גרוס.