האם שדכן פסול להיות עד בחתונה? אשמח להרחבה

בענין כשרות שדכן לעדות קידושין,נפסק בשו"ע חו"מ סי' לז' א' כל עדות שיש לאדם הנאה בה פסול לעדות. ונראה שיש לחלק מקרה זה לג' אפשרויות, א. שדכן שלוקח שכר על מלאכת השדכנות רק אם הזוג מתחתן, במקרה זה השדכן הוא נוגע גמור שכן יש לו הנאה ממונית מעדות זו, שכן אם לא היו קידושין אין צריך לשלם לו. בסימן סו' סעיף כב' פסק השו"ע "ראובן שיש לו שטר על שמעון ונתנו ללוי בכתיבה ומסירה והיה שמעון אחד מעידי המתנה... שמעון הוא נוגע בעדות שרוצה להעיד כדי שיפטר מבעל דינו שהשני נח לו" (לשון השו"ע בשינוי מילים) הש"ך והסמ"ע כתבו שאם ראובן מודה שמכר את השטר עם העד הפסול אז השטר נמכר ללוי. אולם הקצות כתב שגם אם ראובן מודה אין השטר נמכר שכן מכירת שטרות צריכה כתיבה ומסירה. ובנתיבות משמע שגם הש"ך והסמ"ע מודו לו ורק במקום שיש כת"י או עדי מסירה נמכר השטר. יוצא שכיוון שיש לעד נגיעה אז העד הוא פסול וגם אם יודו החתן והכלה שהתקדשו על ידו סוף סוף העד הוא פסול. ב.שדכן שלוקח שכר על שעת האירוסין. בכה"ג נראה שמותר לעשותו עד ואין לחוש שניחא ליה ששידוכיו מתקימים מפני שאין בודקים שדכן ע"פ דבר זה וגם אם נפרדו אין תולים זאת בו. (יש לעיין באופן עקרוני האם מוניטין נחשב נגיעה) וכן אם הם רוצים בקל יעשו עד אחר להעיד על הקידושין ג. שדכן שאינו נוטל כסף נראה שיהיה כשר להעיד ואע"פ שהמנהג לתת מתנה אין זה דומה לדברי הב"י בסוף סימן לז' "אין רצוני לקצוץ לי שום שכר ממך אם תזכה יעמוד בך אם תרצה ליתן לי שום דבר נוגע בעדות הוא שהדבר ודאי שישלם לו" שכן אין תמיד נותנים ואין המתנה על העדות אלא על השידוך. בברכה הרב דניאל לונצר