שאלוני על קידושין שנעשו לפני שנתיים, שאחרי שהבעל קידש ומסר את הטבעת לאשתו התברר מיד שהעדים לא הסתכלו. בקשו שהכלה תחזיר בחזרה את הטבעת לחתן, והיא מסרה את הטבעת ליד החתן. החתן לא הגביה טפח. האם החתן קנה בקנין יד ואז אין צורך בטפח, לשיטת הנתיבות (קפח) והקידושין תפסו? אך אח"כ ראיתי בסימן כז, ג, במפרש ראש פינה, שאין צורך. מה דעתכם?

שלום וברכה, הקידושין תפסו, ואין צורך לחזור עליהם שוב משלוש סיבות: א. כיון שהאשה מעולם לא זכתה בטבעת וממילא האיש אינו זקוק לעשות בו קניין חדש, ומה שדנו האחרונים ליישב את דברי הרמ"א באבה"ע כז, ג למה האיש צריך לזכות מחדש בטבעת נוגע רק במקום שנתן לה הטבעת ללא להגדיר שהנתינה לשם קדושין, וממילא האשה זכתה בו להלוואה , משא"כ כשהגדיר שהנתינה לשם קדושין אין צורך בקניין מחודש, (ואכן לדברי החת"ס המוזכרים שם אפשר שגם בנדון שלנו צריך מעשה נתינה חדש, אך לא קניין) ב. מדיני קניין יד, כדעת התוס' בב"ק כט ע"ב ובכתובות לא שקניין יד אינו זוקק הרמת טפח, וכפי שפסק הנתיבות בסימן קפח א, ובקצח ג השיג על הסמ"ע וחזר על שיטתו, וכן נראה שפסק המשנה ברורה בסימן שטו סעיף ט בביאור הלכה. ג. עוד ניתן לצרף את תשובת החת"ס אבה"ע א סי' ק שנקט שפשוט יותר מביעתא בכותכא שכיון שיש ידיעה גמורה וברורה שנכנסה לחופה והיו שם רבנים מסדר קדושין ומברכים, ויצאו מהחופה בחזקת נשואה, ומוחזקת כן ללא פקפוק וערעור אנן סהדי וכולנו עדי מסירת הקדושין כדין. (אמנם יש לדון שמא דברי הרב שדרש לחזור על הקדושין פוגעים בחזקה שלה וממילא פוגעים באנן סהדי) בברכה הרב מרדכי גרוס.