"לא ילבש" בתחפושת פורים

בס"ד האם מותר לילדים בגיל חינוך להתחפש בימים שלפני פורים בבגדי איש ואישה הפך מינם? לדעת הספרדים והאשכנזים עם מקורות בבקשה. תודה

לשואל, שלום! ראוי להמנע מכך, אבל אם הילדים מבקשים זאת יש למיקל על מה לסמוך, בפרט בתחפושת חלקית. הרחבה: הרמ"א (סימן תרצו סעיף ח) הביא תשובה של המהר"י מינץ ולפיה מותר ונהוג להתחפש בפורים בבגדי המין השני, והטעם, שאיסור "לא ילבש" הוא כאשר הדבר נעשה למטרת הידמות לשני כדי להתערבב ולהגיע לאיסורים, אבל כאשר הדבר נעשה לשם שמחה והכול עושים זאת אין בזה חשש. נראה שלפי הטעם שכתב יש להתיר לא רק בפורים אלא גם בימים שלפני כן כאשר מקובל להתחפש בבתי הספר. אילו הנימוק שלו היה שהמצווה של שמחת פורים דוחה את האיסור - הדבר היה מותר רק בפורים עצמו, אבל ברור שהמצווה מדרבנן של שמחת פורים, שיש דרכים אחרות וטובות לקיים אותה, איננה דוחה שום איסור מן התורה, אלא הטעם הוא כאמור, שלדעתו כאשר מדובר במנהג כללי שהכול יודעים שמטרתו לשם שמחה ולא לצרכים שליליים הרי זה מותר. המהר"י מינץ עצמו כותב שההיתר נוהג "שני לילות ויום אחד", כלומר, מכניסת ליל פורים ועד הלילה שבצאתו ועד בכלל, ומכאן שהדבר אינו מוגבל בדיוק לפי הזמן של מצוות השמחה אלא לפי הנוהג המקובל במנהג זה, וממילא מסתבר שבימינו הוא הדין ליום התחפושות במוסדות החינוך. ברם, היתר זה של הרמ"א שנוי במחלוקת, וכבר אחד הראשונים, בעל ה'יראים' (סימן צו), קבע שאיסור "לא ילבש" נוהג גם כאשר המטרה היא שמחה כגון בשמחת נישואין. רבים מהאחרונים סברו שראוי לבטל את המנהג, עיין במשנה ברורה סימן תרצו ס"ק ל ובשו"ת יחווה דעת (לרב עובדיה שליט"א) ח"ה סי' נ, ושם כתב שאסור להלביש כך גם לילדים. ציינת בשאלה האם יש הבדל בזה בין העדות. לכאורה היה מקום להקל בזה יותר לאשכנזים היוצאים ביד רמ"א, מאחר שהרמ"א התיר זאת. אך למעשה בספרי הלכה שונים אינני רואה הבדל: יש מחכמי הספרדים שהזכירו את המנהג להקל ('מקור חיים' לרב חיים דוד הלוי ח"ה עמ' 364, וציין שהנמנע תבוא עליו ברכה), ולאידך גיסא רבים מפוסקי אשכנז החמירו, כאמור. כאשר כלל הבגדים מתאימים ורק בגד אחד הוחלף - אפשר להקל יותר (משנה ברורה, שם). לשיעור של הרב אליעזר מלמד בנושא