כבוד הרב שלום, אני סטודנטית ועובדת באחת הספריות באוניברסיטה. תפקידי כולל החזרת ספרים למקומם, עזרה לאנשים וסידור מדפים. לצערי אני מתקשה להקפיד על אי-התעסקות בדברים שאינם קשורים בעבודתי: כשאני גומרת להחזיר את הספרים למקומם ואין מי שצריך את עזרתי מבין באי הספרייה, כל שנותר לי לעשות הוא ללכת למדפים, לבדוק אם הם מסודרים ולסדר ספרים שאינם נמצאים במקומם הנכון (עבודה שאחרי 20 דקות-חצי שעה יכולה להוציא מהדעת). כשאני מתעייפת, אני פונה לעיסוקים שונים אשר לא מפריעים לי להיות "בייביסיטר" של הספרייה ולתת מענה בעת הצורך, במידה ויש טלפונים או שאלות של אנשים. המעסיקים, לפי מה שהבנתי מהספרנית הממונה עליי, מודעים לזה שהסטודנטים עסוקים בענייניהם, ולא מקדישים את מלוא הזמן להתעסקות בדברים הקשורים אך ורק לספרייה. בנוסף אני יודעת שרוב (אם לא כל) הסטודנטים אכן מנצלים זמן פנוי לכתיבת עבודות, לגלישה באינטרנט וכו’. אמנם אין זה אומר שאם כולם עושים כך אז הדבר מותר, אך המעסיקים הרי יודעים שזה מה שהסטודנטים עושים, ומעולם לא שמעתי שהם מתלוננים על כך, או דורשים לתקן את המצב הקיים. שאלתי היא האם לאור העובדות הנ"ל אין הדבר נחשב גזל? תודה מקרב לב עבור התשובה.

אם המעסיקים מסכימים, אין בכך גזל.