שלום רב אנו נשואים 5 שנים. בעלי מאוד מעוניין להתגרש. הוא טוען כי לא נפגשנו מספיק והוא לא הכיר מספיק טוב את האופי שלי, ועל כן הוא מאמין כי איננו מתאימים (ז"א אני לא מתאימה לו) ולכן עלינו להתגרש. הלכנו ליעוץ, גם יעוץ מסודר וגם לרבנים. כולם אמרו לבעלי שהוא עושה טעות. (הסבירו לו שעם גישה כמו שלו הוא יכול להתגרש מעוד הרבה נשים) משום מה בעלי מסרב להאזין להם (על אף שהוא זה ש"גרר" אותנו ליעוץ כזה או אחר). אני כרגע מרגישה די פגועה, למרות שאני מסכימה עם היועצים והרבנים שזו ממש טעות להתגרש, אני מרגישה שממש בא לי לעזוב את בעלי שכל כך לא רוצה בי... השאלה שלי: מה ההלכה אומרת? והאם היא אומרת בכלל משהו בעניין? מה היא עמדת היהדות במצב שכזה? אם אני מתגרשת, האם מותר לי לכתחילה ללכת עם פאה נוכרית? הרב שאנו הולכים לפיו כרגע מאוד מחמיר בעניין פאה לאישה נשואה (לא יודעת מה הוא אומר לגבי גרושה)

גירושין אינם רצויים, עושים אותם רק בדלית בררה. פנו עוד פעם ליעוץ מקצועי. אם לא יחול שינוי, אין בררה אלא להתגרש. שה' יעזור.