האם מותר לכהן גדול לפרוש מהתפקיד שלו?

לשואל, שלום! מסתבר שמותר לכהן גדול לפרוש מתפקידו ביוזמתו, אם כי אינני זוכר הוכחה מפורשת או דוגמא לכך. לפי ההלכה כהן גדול צריך לפרוש מתפקידו אם אירע לו מום קבוע, וכן עליו לפרוש זמנית אם הוא נטמא ביום הכיפורים ואינו יכול לבצע את עבודת יום הכיפורים שצריכה להעשות על ידי כהן גדול. במשך תקופה ארוכה בימי בית שני היה מקובל שהשלטון מחליף את הכהנים הגדולים. הגמרא ביומא ט ע"א אומרת שהכהנים "לא הוציאו שנתם", ועל פי הבנה מקובלת המובן הוא שהם מתו בכל יום כיפור, אולם הדברים תמוהים, ויש כמה ראיות שהכוונה היא שהיו מחליפים אותם מדי שנה (על כך בהרחבה במאמר 'מיתת הכהנים הגדולים בימי בית שני' מאת הרב בנימין לנדאו, בטאון 'מעלין בקודש' טו עמ' 171-180). בירושלמי ביומא (פ"א ה"א) מפורש שכהנים גדולים הוחלפו על פי הוראת המלך, הובא בתוספות ביומא יב ע"ב ד"ה כהן גדול, שכתבו: "מסתבר שהדבר תלוי במלך ובאחיו הכהנים". הגמרא ביומא שם אמנם מציינת את התופעה לשלילה, אבל מוכח מכל המקורות הללו שהמינוי וההדחה בדרך זו תקפים הלכתית. מאחר שהמינוי תלוי בהחלטת הגורמים המוסמכים - מסתבר שגם החלטת האדם עצמו לפרוש אפשרית, כשם שללא ספק מינויו מלכתחילה תלוי בהסכמתו. יש להעיר, שהפרישה מהתפקיד לא מחזירה אותו למעמד הלכתי של כהן הדיוט רגיל. עדיין חלים עליו כל דיני הכהן הגדול (שלא להיטמא לקרובים ולא לשאת אלמנה, פטירתו מאפשרת לרוצחים בשגגה לחזור לביתם, ועוד), פרט לכך שהוא אינו יכול עוד להקריב את פר הכהן הגדול ביום הכיפורים וכן אינו מקריב את "מנחת חביתין" שמביא הכהן הגדול בכל יום (משנה מגילה פ"א מ"ט וברייתא מפורטת ביומא עג ע"א).