אבל כללי בט’ באב

שלום הרב שליט"א, בספר יחזקאל מובא שהנביא לא הורשה להתאבל על אשתו כשמתה, ואף הורה לעם:"...ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו, ולחם אנשים לא תאכלו וכו’"(כד,כ-כד), ורש"י שם:’לא תנהגו אבלות, כי אין מנחמים לכם, שאין בכם אחד שלא יהיה אבל, ואין אבלות אלא במקום מנחמים’. א"כ למה אנחנו מתאבלים ומתענים מספר פעמים בשנה על החורבן, הרי כל העם אבל ואין מנחמים! סליחה על ההפרעה.

לשואל שלום, בפשטות איסור האבל שעליו התנבא יחזקאל, הוראת שעה היה, שיהיה מופת לישראל בעת החורבן. ולדורות (עד בנין הבית במהרה בימינו), אמנם ראוי היה שננהג חומרה יתירה במנהגי האבלות על חורבן בית מקדשנו, אלא שעל כך אמרו חז"ל (בבא בתרא ס ע"ב): "כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע... אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר - שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר - שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה... אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. אמר רב חסדא: כנגד הפתח". יתן ה' ונזכה לבנין בית ה' במהרה בימינו. בברכה נאמנה