שלום לך כבוד הרב, יש לי שאלה שאני דנה בה כבר תקופה, שאלתי מספר רבנים אך כל אדם עונה תשובה אחרת. אלמוני יוצא לחופשה ביום ראשון. הוא מבקש מהעובד שלו - (גוי) שיסיים לבנות את הגינה עד שהוא חוזר מהחופשה - תוך שבוע. הגוי עובד ביום שישי-שבת כדי להספיק לסיים את העבודה בזמן. האם החטא הוא על האלמוני, על כך שלא הודיע לו מראש לא לעבוד בימים שישי שבת?

לשואלת, שלום! אכן היה צריך לומר לגוי מראש שלא יעבוד בשבת. על הגוי עצמו כמובן אין עבירה בהיותו עובד בשבת, כי הוא לא מצווה על כך. הרחבה: באופן עקרוני כאשר גוי עושה עבור יהודי עבודה בקבלנות, והיהודי לא משלם לו לפי מספר ימים אלא על הביצוע, ומבחינת היהודי אין כל צורך שהגוי יעבוד בשבת - הדבר מותר. לדוגמא, אם את נותנת רכב למוסך של גויים ביום ששי, ואומרת שתבואי לקחת אותו ביום שני, והתיקון נמשך מספר שעות והם בוחרים לעשות זאת בשבת - אין בכך בעיה, כי מבחינתך הם יכלו באותה מידה לעבוד גם ביום ראשון, והבחירה שלהם לעבוד בשבת היא עניינם בלבד (שולחן ערוך סימן רמד סעיף א). לעומת זאת כאשר ההעסקה היא בשכירות, לפי ימים, והגוי נדרש לעבוד גם בשבת - הדבר אסור. במקרה שאת מתארת, אם הגנן עובד בקבלנות, לכאורה לפי מה שכתבתי הדבר תלוי בשאלה כמה ימי עבודה נדרשים בגינה: אם נדרשים באמת שבעה ימי עבודה, והגוי חייב לעבוד בשבת כדי להספיק - הדבר נחשב כבקשה מפורשת לעבוד בשבת, והדבר אסור (משנה ברורה סימן רמז סק"ד). ברם, יש כאן שיקול נוסף שמכריע את הכף לאסור בכל מקרה: מכיוון שהעבודה מתבצעת לא בביתו של הגוי אלא בגינה של ישראל, הדבר אסור אפילו בקבלנות, משום שיש בכך מראית עין שהגוי התבקש לעבוד בשבת דווקא (שולחן ערוך סימן רמד סעיף א). אמנם יש מקילים במקרה שמקובל באותו מקום שהעבודה נעשית רק בקבלנות ולא בשכירות, וכך אין מראית עין. אם כן, לכאורה היה ניתן להתיר זאת בעיר שבה הכל יודעים שגננים מקבלים לא לפי ימי עבודה אלא תשלום קבוע על אחזקת הגינה. אבל במשנה ברורה (סימן רמד ס"ק ז) הכריע שאין להקל בדבר זה בשטח עירוני שיש בו יותר מראית עין, ואפילו בשדה אין להקל אלא במקרה שיש הפסד מרובה.