המקח קובע למעשרות

שלום כבוד הרב, יש לי בעיה במסכת מעשרות פרק ב, משנה ה-ו. הכלל במסכת הוא שהמקח קובע למעשרות רק לאחר גמר מלאכה. אך קודם גמר מלאכה, אף אם נמכר מותר לאכול אכילת ארעי מהפירות. במסכת זו מדובר בפירות שלא נגמרה מלאכתן, אם כן, הן לא התחייבו במעשרות, אז מדוע יש להתאמץ לאכול מהן אחת אחת?

בס"ד שלום וברכת ד' הפירות הללו נגמרה מלאכתם החקלאית, דהיינו לאחר שנקטפו איננו עושה בהם שום פעולה חקלאית נוספת אלא אוכלם, ועל כן באכילת שני פרות הרי זה קבע ואסור, אבל אחד אחד אפשר לאכול. בדבר שצריך עוד פעולות חקלאיות, כגון: מיון מעפר, יש מקום להקל שנחשב להיות כלא נגמרה מלאכתו. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון