לימוד לשמה

מתוך הכרתי המועטת עם לימוד הגמרא נוכחתי לדעת שהלימוד מושך את האדם אל שכליות ובעצם הופך את התורה למעין חכמה, על אף שאין לי ספק שאין זו מטרת התורה. יתקן אותי הרב אם אני טועה, מטרת התורה לדבוק בה’. חז’’ל - ’’הדבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום’’. הרב שלי שאיני מפקפק בו בכלל. לימד אותי שלאדם אין כוח לשנות את טבעו ולהדמות להקב’’ה במידותיו אלא על ידי התורה. ולא סתם לימוד תורה, לימוד תורה לשמה. עד כאן הכל טוב. שניסתי לתרץ לרב שלי מהמשנה באבות שאומרת - ’’לעולם ילמד אדם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה’’. הוא אמר לי שאם כך הם פני הדברים לא היו צריכים לכתוב את זה הרי שזה קורה מאליו, אלא האדם חייב לשאוף לכך ולעשות כל שביכולתו לבוא לידי לימוד לשמה. וכאשר אני נפגש בגמרא תוך רצון ומוטיבציה ללמוד לשמה אני נתקל בחומת שכליות שגורמת לי חידוד שכל מענג בצורה שאין כמותה, ואני מבין שבלתי אפשרי ללמוד גמרא לשמה. הרב שלי מדרבן אותי ללמוד קודם פנימיות התורה (בוודאי שתוך לימוד הלכות ואמונה ושאר דברים) שעל ידי לימוד זה אני יגיע לדברים האמורים. מה שאני מנסה לשאול את הרב, אולי אופן הלימוד האגרסיבי בגמרא שמתחולל כרגע כמעט בכל הישיבות בארץ צריך לשנות כיוון כדי שכאשר אדם יגיע לגמרא הוא יהיה מוכוון מטרה בצורה כזו שהלימוד שלו יהיה לשם שמיים. תודה.

ב"ה שלום לך. שמחתי לקבל את מכתבך, ולראות כמה שאתה רוצה להתקדם, לעבוד את ה', להתקדם בקשר עם ה', ולהיות יותר שלם ויותר קרוב לאבינו שבשמים. אחד הדברים הנפלאים ביותר שזכינו אליו זה הגמרא. הגמרא הקדושה היא עולם עצום של קשר עם ה', של חכמה, של עמקות, של גדלות. התורה מגדלת את האדם, משפיעה עליו והופכת אותו להיות יותר טוב ויותר שלם. התורה היא דבר ה' בעולם, וככל שאדם יותר עמל בתורה הוא יותר נדבק בדבר ה', וממילא הוא יותר מתעלה. פעמים שיש אנשים שחושבים שאם אדם נהנה בלימוד התורה, הדבר פוגע בזכות שיש לו בתורה, בלשמה שיש לו בלימוד התורה, אך לא כך הם פני הדברים. בספר אגלי טל, כתב המחבר, שהיה אחד מגדולי ישראל אדמו"ר ולמדן מעמיק מאוד, שההנאה מהלימוד של התורה היא החיבור של האדם לתורה והיא לא רק שלא פוגעת בלשמה בלימוד, אלא שהיא עצם הלשמה של הלימוד, וככל שאדם יותר נהנה בלימוד, כמובן בלימוד כזה שהוא כדי להגדיל את התורה, כדי לחיות את התורה בכל השלמות שלה, כך הוא יותר נבנה ובונה את התורה בעולם. הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה כדי שעל ידה אנו נדבק בו יתברך, וכפי שהאריך רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים. החיבור של התורה מתוך השכל, הוא בעצם חיבור של השכל שלנו לתורה, וכפי שאמר לנו הגר"א שפירא זצ"ל שצריך לקנות שכל של תורה, להפוך את השכל האנושי שלנו להיות שכל של תורה, וזה יגרום לנו שנחיה תורה, וממילא נהיה דבוקים בה'. העמל הגדול בגמרא שיש בישיבות הוא האוצר הגדול ביותר, וההשפעה שלו עצומה עלינו, ועל כל עם ישראל. אל תחשוש מהעמל בתורה, אל תחשוש מההנאה בתלמוד, אלא תזכיר לעצמך שאתה עושה זאת למען עם ישראל, למען דבר ה' שיתגלה בעולם, ולא כדי לקנות כבוד וכדומה, ואז זהו לימוד גדול וקדוש, ובעל זכות עצומה. כמובן שחשוב גם לעסוק בלימוד שאר דברים, בלימוד אמונה והלכה ועוד, אך חשוב שעיקר הלימוד יהיה בגמרא. המשך בעמל, ויהי רצון שה' יתברך ישלח לך ברכה והצלחה בלימוד ובכל אשר תפנה. בברכה הרב יצחק גרינבלט.