אני חייל בצפון שמשרתת איתו חיילת דתייה (מאוד) בתור סמבצ"ית – מה שדורש ממנה לבצע פעולות חול בשבת. כיוון שאני בא מרקע דתי מאוד אני יודע כי היא דתייה באמת – היא ממש מקפידה על קלה כבחמורה (3 תפילות ביום, כשרות קפדנית, ברכות, צניעות...) ועושה זאת מאהבה רבה לקב"ה. לאחר כמה שיחות עימה התברר לי כי היא מרגישה מאוד-מאוד לא בנוח לשרת בשבת כיוון כמעט תמיד נכפים עליה פעולות חילול (בנות מתקשרות ומדברות איתה חולין, למרות שהיא אומרת להם שהיא אינה יכולה לדבר, כי שבת, עצם העיסוק בהסבר מעין זה בשבת בטלפון נראה לה פסול). פרט לכך עצם השהות ליד אוכ’ שכולה חילונית ואף גויה(דרוזים) בשבת משרה עליה עצבות גדולה ביום זה. היא אישה לא רק דתית מאוד אלא גם אידיאליסטית, ז"א מכוונת מעשיה עפ"י אידיאלים חברתיים – ובמקרה זה תרומה חברתית לביטחון המדינה. כיוון שראיתי שהיא חוששת לפנות לרב הבסיס מחשש שיחשבו שהיא משתמטת, או עניין מסוג זה, החלטתי לקבל על עצמי לברר עבורה אילו פעולות ניתן לנקוט כדי למנוע פגיעה שכזו בערכיה הדתיים. היא העלתה בפניי מס’ אופ’: 1. יציאה חזרה לשירות לאומי. 2. מעבר לבסיס בו אין צורך לעשות שבתות בתפקיד. אודה לכם מאוד אם תפנו אליי לכתובת דואל זו תשובה בהקדם כיצד ניתן לטפל בבעיה זו. ע"י מעבר לשירות לאומי? אם כן איך? ע"י מעבר ליחידה אחרת? אם כן, מי מטפל בכך וכיצד ניתן להאיץ את הטיפול בכך ברגישות המירבית?

אם היא רוצה לעבור לשירות לאומי, זה הדבר הטוב ביותר. שכן ידוע שגדולי הרבנים הורו לבנות שלא לשרת בצבא מסיבות שונות ובכללם הסיבות שפרטת. אינני יודע כיצד והאם ניתן לעבור למסגרת השירות הלאומי. אם תצליחו לברר זאת בעצמכם מה טוב, אם לא תפנו שוב לאתר זה, ובעזרת ה' יפנו אתכם לכתובת הנכונה. אם לא תרצה לעבור לשירות לאומי, אזי אתה צריך להפנות את השאלה לרב הבסיס כדי שיתערב בעצמו, מיוזמתו, ויברר את הפעילות שהיא נדרשת לעשות בשבת, וידריך אותה. ואם יהיה צורך יבקש את העברתה לבסיס אחר. כמובן יש לעשות זאת מיד. אם הרב לא יטפל בדבר, בבקשה תפנה אלי שוב בהקדם.