שלום הרב יש לי בעיה, מצד אחד יש לי שאיפות מאוד גבוהות (לפחות לפי מה שנראה לי) להיות עובד ה’ טוב ולעשות לה’ נחת רוח ולהיות נביא, בגדול. מצד שני, בעוונותיי כנראה, אני לא מוצא מספיק הנאה בלימוד תורה - הנאה יותר חזקה מהיצר שלי לדוגמה לראות סרט מצויר/אנימציה או לדוגמה לקרוא ספר ואין לי כ"כ חשק ללמוד גמרא. כרגע אני בישיבה ואני לומד הרבה אבל אני מרגיש קושי נפשי של "לדחוס" לתוכי עוד מידע תורני במיוחד גמרא שאני מרגיש כרגע שזה לימוד שלא משפיע עלי בקיאות ועיון. --שעושה לי שמח אלא יותר פסיבי. (אולי כי אני לא לומד תורה עם ההבנה הנכונה של המעלה הגדולה שלה....?) אני לא מרגיש מספיק התחברות וכוח ללמוד. בנושאי מחשבה זה הרבה פעמים לימוד תפיסות והבנות יהודיות. בקיצור, יותר שכל פחות רגש. אני מרגיש אכזבה על כך שדי אומרים שאתה לא יכול להגיע לרמה רוחנית של נבואה בימינו ולא לרוח הקודש וגם אם כן אז בהשקעה לא נורמלית שאליה, מישהו שאיננו רב (לא יודע אם מתאים לי להיות), או שלא קיבל הדרכה אישית לא מסוגל להגיע. בצעירותי קראתי הרבה סיפורי צדיקים ומאוד הושפעתי וגרם לי לשאוף גבוה אבל עכשיו ממבט בוגר יותר אני מרגיש די מיואש... אני מרגיש שהקב"ה משפיע עלי כ"כ הרבה יותר טובה ממה שמגיע לי מצד מעשי ואני בוש ונכלם ועדיין לא מצליח להיות במקום בו אני מרגיש שאני "מוצא חן" בעיניו בתפיסה שלי כרגע של מה אני עושה נכון ואיזה עבירות הייתי רוצה שיותר לא יהיו לי ואפסיק לצער אותו (המספר הוא אולי על יד אחת אבל זה מה שעושה אותן יותר קשות...). למדתי גם כי אם אהבת ה’ תהיה יותר גדולה מאהבת החטא אזי שהאדם לא יחטא. אני אוהב את ה’ אב אני לא מצליח להגיע לאהבה כזו שאוהב את שהוא אוהב ואשנא את השנוי לו. (לא בקשיים שלי בעבודת השם לפחות). בבקשה מהרב אם יש לרב זמן לייעץ לי מה לעשות/ללמוד. תודה רבה וברכה והצלחה ושוב תודה רבה

כדאי ללמוד ספרי אמונה כמו הכוזרי ואורות התשובה שיעוררו את הלב אבל ללמוד אותם יחד עם תלמידי חכמים שהם יראי שמים המתלהבים בעבודת ד' הם גם ייעצו לך איך ללמוד גמרא בצורה מענינת שתכבוש את ליבך. אם תמסור יותר פרטים על מקום מגוריך וישיבתך אולי אוכל לעזור יותר.