שאלה
שלום רב,
יש לי תיבת דואר שמחוברת לשער כניסה לחצר.
בשבת ראיתי שיש שם מכתב (התיבה שקופה קצת).
האם זה מקצה את השער, ואסור לפתוח אותו?
בילקוט יוסף כתוב שמגרות עם מוקצה אסור לפתוח בשבת, וכנ"ל דלת של מקרר רק עם מוקצה כגון תרופות.
כ"כ כתוב שם שמכתב אסור בשבת מדין שטרי הדיוטות. המכתב הוא חשבונות וכדומה, ולא מכתב שלומות שלכאורה אינו מוקצה.
האם זה ששמו לי מכתב, הדוור או השכנים, יכול לאסור עלי את הכניסה לחצר?
ואם ראיתי שיש שם מכתב, אבל שכחתי להוציא לפני כניסת השבת, מה הדין?
תבורכו מן השמים ברכה שלמה.
תודה רבה ושבוע טוב ומבורך.
תשובה
לשואל, שלום!
הדלת איננה הופכת ל"בסיס לדבר האסור" ואיננה מוקצה, משתי סיבות: ראשית, מפני שהדלת היא חלק מהבית וחשובה מכדי להתבטל לחפץ כלשהו כמו המכתב. שנית, מפני שחפץ נעשה "בסיס לדבר האסור" רק אם בעליו ידע והסכים לפני שבת לכך שהמוקצה יהיה מונח שם ומה שתחתיו ישמש לו כבסיס, אבל אם הבעלים שכח שם את החפץ, וכל שכן אם מישהו אחר הניח אותו ללא ידיעתו, אינו נעשה בסיס.
שני הנימוקים מבוארים בשו"ע סי' רעז סעיף א ברמ"א ומשנ"ב ס"ק ז (על פי כמה ראשונים בשבת קכ ע"ב) ושם סעיף ג ומשנ"ב ס"ק יב.
אמנם בביאור הלכה שם (ד"ה אע"פ שהוא קבוע) פקפק על הנימוק הראשון להקל, מכח דברי הירושלמי במסכת שבת פ"ג ה"ז, אך ראה בערוך השולחן בסי' רעז ס"ה ביאור אחר לירושלמי המיישב את הקושיה.
לגבי דלת המקרר לא מצאתי התייחסות בילקוט יוסף, ואודה למי שיפנה אותי למקור מדויק. מכל מקום, אני מניח שאם החמיר בדבר הרי זה דווקא במקרר, שהוא כלי ואינו חלק מהבית, וכמובן בתנאי שהבעלים תיכנן מראש שהמוקצה יהיה שם בשבת. וב'חשוקי חמד' (שבת קמב ע"ב) צידד להתיר גם בדלת המקרר, אפילו אם מונח עליה רק מוקצה, מפני שהיא נחשבת כחלק מכלל המקרר, ומאחר שבמקרר עצמו מונחים גם מאכלים שאינם מוקצה הרי כלל המקרר משמש כבסיס לאיסור ולהיתר, ואינו נאסר.
