הייתי שולחת לך שאלות בעבר לגבי הקשר עם החבר ומשפחתו , לפני כחצי שנה נפרדתי מהבחור עקב היחס והזלזול שהוא ומשפחתו נתנו לי. אני יודעת שעבר מלא זמן מאז הפרידה אבל עדין קשה לי עם זה. עם העובדה שנתת את כל כולך לבנאדם והוא התייחס אלייך בזלזול וחוסר אנושיות. קשה לי לסמוך על אנשים יותר , ובקרה של זוגיות ?! אני לא רואה בזה יותר צורך .

שלום רב: את עדיין צעירה וחבל שלא למצוא את המקום הטוב והאנשים הטובים שיכולים לשמח אותך. כמו שאת אוהבת את עצמך ואת מרגישה שאת אדם עניני שאינו כפוי טובה אלא מחפש את היושר והשמחה יש עוד אנשים כמותך. נכון שלפעמים אנו פוגשים אנשים שאנו מתאכזבים מהם אולם יש לזכור שיש לנו שתי אלטרנטיבות. או להתנתק מהחיים וכך להמית את עצמנו או לחילופין להעיז ולחיות ואז יש סיכוי טוב שנחייה. מי של אעושה לא טועה אבל הוא גם לא חיי. מי שעושה חיי וחלק מהעשייה גם כוללת טעויות. בנושא של מציאת בן זוג במיוחד צריך להרבות באמונה שהרי דווקא על כך אמרו חכמים שיש השגחה פרטית. וכמו שכתוב "מה' אישה לאיש". כל טוב