בורר בסכו"ם

לכבוד הרב שלום! בליל שבת בעת שטיפת הכלים בישיבה התעוררה שאלה. בטעות לאחר השטיפה הונחו הסכינים והמזלגות יחד לייבוש בערבוב. כשרצינו לערוך התחבטנו האם ניתן בכלל לערוך וכיצד. לבסוף לקחנו כל פעם כמות של סכו"ם ליד והוצאנו כל פעם סכין ומזלג ביחד והנחנו אותם במקומם. האם נהגנו כשורה ואם לא כיצד עלינו לפעול להבא?

לשואלים, שלום! אם הנחת הסכו"ם היתה בסמוך לסעודה (כלומר, הייתה סמיכות זמנים בין סיום עריכת השולחנות לבין תחילת הסעודה, גם אם עריכת השולחנות אורכת זמן רב מאוד), הרי זה "ברירה לאלתר" ומותר לקחת מהסכו"ם המעורבב את מה שנחוץ לכם כרגע ולהניחו ליד הצלחות בסדר המקובל (שמירת שבת כהלכתה פ"ג סעיף פו). אם הנחת הסכו"ם לא הייתה "לאלתר", הוצאת כף ומזלג ביחד יכולה להועיל אם הייתם אחר כך מניחים אותם יחד (עיינו רמ"א סי' שיט ס"ג, על ברירה בשני מיני דגים, שמותר לקחת מהתערובת שתי חתיכות משני המינים יחד). ברם, אם אחרי הוצאתם יחד הנחתם כל אחד במקומו, יוצא שבסופו של דבר מיינתם את הסכינים והמזלגות. בשמירת שבת כהלכתה שם (סעיפים פה, פט) התיר לקחת חפצים באקראי מתוך התערובת, לנגב או לקפל, ואחר כך להניח במקום המיוחד לחפץ זה, כי בשעת הלקיחה של החפץ אין כל מיון. וגם על היתר זה יש שחלקו, מאחר שבסופו של דבר כל התערובת מתמיינת ('חוט השני' לרב קרליץ שליט"א שבת ח"ב עמ' ע). והמקרה שלכם חמור יותר, מאחר שמלכתחילה לקחתם בכוונה כף ומזלג בדווקא על מנת להפרידם לאחר מכן, ללא פעולת ניגוב באמצע, כך שלמעשה זהו מיון שנעשה בשני שלבים. לשאלה "כיצד עלינו לפעול להבא?" אשיב: להבא, שאלות הלכתיות הנוגעות להתנהגות בישיבה, הן בסדרי התפילה והלימוד והן בסדרי חדר האוכל, יש לשאול את רבני הישיבה ולעשות על פי הוראתם בלבד.