שביעית בזמן הזה. מהתורה או מדברי סופרים.

שלום לכבוד הרב, ברשות הרב יש לי מס’ שאלות: א. שמעתי שאומרים שעוד מעט אנו קרובים לשנת השמיטה. עוד מעט רוב ישראל בארץ בעזרת ה’. אך לכאו’ אנו פוסקים כרמב"ם ששמיטה תלויה ביובל וצריך כל ישראל עם חלוקה לפי שבטים. היכן המקור שדי רוב ישראל. מה ההלכה למעשה ? ב. כיום, שרבנים נותנים שיעורים ( כולל מכון התורה והארץ ), כל הזמן הם מחלקים על מלאכות האסורות מה"ת. למה לא מתחשבים בעובדה שאפילו זמירה קצירה זריעה ובצירה הם בזה"ז מדרבנן. ג. לגבי מחלוקת הרב קוק והחזו"א: האם משום שאנו באופן עקרוני לא פוחדים מהיתר מכירה, האם או מכריעים כדעת הרב קוק ? או שאנו פעמים מקלים כדעת החזו"א ? - אף שהוא היקל מאוד רק בגלל שלא רצה לסמוך על ההיתר המכירה. ואילו אנו כן סומכים עליו. תודה מראש.

בס"ד שלום וברכת ד' א. אמנם אתה צודק. המשמעות של רוב ישראל היא ביחס לתרו"מ. ב. זריעה, זמירה, קצירה ובצירה הם מלאכות מדאורייתא, אולם השביעית בזה"ז היא מדרבנן. וכשחכמים תקנו חובת שביעית כעין דאורייתא תקנו, ולכן אפילו בשביעית בזמה"ז דרבנן יש חומרא גדולה יותר במלאכות דאורייתא. וכפי שכתבו הפוסקים שיש להחמיר במלאכות דאורייתא אפילו לאחר התר מכירה. ג. בכל דבר הדיון הוא בפני עצמו, אין כאן שאלה של שיטה. יש שאלות של אוקמי פירא ויש שאלות של התר מכירה. לא ברור שיש כאן שיטה הלכתית המחייבת לפסוק בכל כפוסק א או ב. בדבר שהדיון הוא כשיטה א"כ בודאי אי אפשר להקל ולהחמיר באותו הדין. מה שכתבת שהחזו"א הקל באוקמי פירא בגלל שלא סמך על התר מכירה, דבר זה לא נכתב בחזו"א ולא כדאי לתלות בו דברים שלא כתב, יש לדון במה שכתב. (אמנם אתה יכול לומר הסברים פסיכולוגיים, אבל זה לא מחייב). בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ כפר דרום אשקלון