דיני ברכה אחרונה וכסא כחציצה בתפילה

שאלות 1. אם אני נגיד בירכתי שהכל ואז בירכתי המוציא, אחרי ברכת המזון אני צריך לברך גם בורא נפשות רבות על המים או שזה פטר? 2. אם אני בירכתי שהכל ושכחתי לברך ברכה אחרונה ונזכרתי רק אחרי כשאני רעב עוד פעם (והרי אסור לברך אם אתה לא שבע מהארוחה האחרונה), מה אני יכול לעשות? (האם אפשר פשוט לברך עוד פעם שהכל על משהו אחר ואז פשוט לכוון בבורא נפשות לפטור את הארוחה הקודמת?) 3. למה אם אני מתפלל לפני כסא זה לא מטלטלין ומותר להתפלל 18?, ואם מישהו עבר כשאני הייתי באמצע 18 לפני הכסא והוא עבר אחרי הכסא, מותר או אסור? תודה רבה

לשואל, שלום! 1. ברכת המזון פוטרת גם את המים ששתית לפני ברכת המוציא (משנ"ב סי' קעד ס"ק לב). 2. אם ברור שאתה רעב ומה שאכלת ושתית כבר התעכל - אין תועלת בשתייה נוספת וברכה לאחריה (ביאור הלכה סי' קצ ס"ב ד"ה אחר: "ומה שיברך" וכו'; וראה מנחת שלמה ח"א סי' יח ויחווה דעת ח"ו סי' יא, לגבי מקרה שמראש מתוכננת אכילה ושתיה עם הפסקה באמצע). רק במקרה של ספק האם עדיין שייך לברך ברכה אחרונה על המאכל או המשקה יש מקום לעצה זו (משנ"ב סי' קפד ס"ק כ). 3. כוונתך כנראה להלכה שיש להתפלל סמוך לקיר, ולעניין זה מקובל שהריהוט בבית הכנסת אינו חוצץ, כי הוא נחשב כחלק קבוע מהבניין (משנ"ב סי' צ ס"ק סח). לעומת זאת לגבי הדין שאסור לעבור לפני המתפלל, הכסא אינו נחשב כמחיצה (משנ"ב סי' קב סק"ב). הסיבה פשוטה: אחד הטעמים לאיסור לעבור לפני המתפלל הוא כדי שלא להפריע לכוונתו, והכסא לא פותר את הבעיה הזו. וסיבה נוספת, שהדין להתפלל דווקא סמוך לקיר איננו חובה גמורה אלא מצוה מן המובחר (סי' צ ס"ק סג), ומבחינה מעשית קשה להתארגן כך שכל מתפללי בית הכנסת יתפללו סמוך לקיר, ולכן הקלו הפוסקים שריהוט בית הכנסת אינו חוצץ.