א. האם לדעת הרב נכון להקפיד על דין חלב ישראל ממש? ב. האם יש הבדל בין חלב עצמו לבין אבקת חלב? ג. האם יש הבדל עבור מי שגר בארץ לעומת מי שגר בחו"ל? ד. לאלה המחמירים, האם ההחמרה היא מעיקר הדין ולכתחילה, או רק חומרה בעלמא, או אפילו רק קיום מנהג או קיום ’נוהג היסטורי’? אם פוסקים שגזירת חלב עכו"ם תקפה כגזירה גם היום, ידועה סברתו של הרב משה פיינשטיין שפיקוח ממשלתי בריאותי על יצור חלב (וקנסות וכדו’ על כל מי שמערבב בין סוגי חלב) יכול להיחשב כדין ישראל הרואה את החליבה, כך שכל חלב המיוצר במדינה מתקדמת נחשב כ"חלב ישראל" לצורך הגזירה על חלב עכו"ם. בנוסף, המציאות היום היא שרפתות חליבה פועלות אך ורק כמקומות לחליבתן של פרות ואין שום בעל חי אחר בנמצא שיכול לשמש לחליבה (סברא שהערוך השולחן הביא כטעם להקל). ומעבר לכך, כל רפת המוכרת את החלב שלה למחלבות הגדולות חייבת לעמוד בדרישות גבוהות ביותר של טיב ואיכות החלב כך שהאינטרס של בעל הרפת הוא לא לפגוע בחלב בשום דרך.

כל סברותיך הובאו כבר בחשבון לכן המקל יש לו על מי לסמוך המחמירים סוברים שגזרת החלב שייכת לאיסורים שהוטלו ע"מ להתרחק מחברת הנוכרים, כגון בישולי נוכרים, פת נוכרים סתם יינם ועוד דווקא בימינו שנישואי התערובת הגיעו לממדים של מעין שואה יש לדעתם להחמיר יותר בארץ אין לנו חלב נוכרי לכן יש אומרים שראוי להדר בארצנו ארץ הקודש ולהשתדל לפחות לכתחילה להימנע מחלב נוכרי הבא מחו"ל