אינני אשכנזי אך אני נוהג כפי מנהג האשכנזים ללבוש טלית קטן בעלת שני חורים, ורציתי לדעת את "סוד" ההבדל בין חור אחד בטלית קטן לפי מנהג התימנים והספרדים ושאר עדות המזרח, לבין טלית קטן בעלת שני חורים לפי עדות אשכנז.

שלום במהלך עשיית הציצית עושים את הנקבים בכנפות הבגד. ישנם שלשה סוגי נקבים: נקב אחד – לספרדים והליטאים שני נקבים – לחסידים שני נקבים באלכסון – לחסידי חב"ד. מקור המנהג לעשות שני נקבים הוא מדברי בעל העיטור. כפי שהובא בב"י (סוף סי' י"א) בשם מהר"י אבוהב: "בעל העיטור סובר...דמאי דאמרינן על הקרן פסולה הוא כעין ציציות שלנו, שיש בטלית שמנה ציציות, שהרי לכל צד שתהפוך הטלית אנו יכולים להשתמש באלו הציציות, והרי הוא כאלו היו בכאן שמנה ציציות, ולפיכך אמרינן בספרי שטעמו של דבר הוא משום ארבע ולא שמנה. ומטעם זה פסל כל הציציות שאנו עושים בזה הדרך, וכן נברר בשם רבותיו. אלא דרך הציצית שנעשה שני נקבים בטלית ונטיל הציציות בתוכם ונוציא אותם לצד אחד, ואז לא יהיו בכאן אלא ארבע ציציות ולא שמנה". וכדי ליישב המנהג שלנו אמר, שנפרש הא דאמרינן 'על הקרן – פסולה' משום ארבע ולא שמנה, דהיינו כשנותן הציצית על הכנף באלכסון, שהציצית נראה שהוא עשוי לכנף זה ולכנף זה והוי לי' כשתי כנפות... ומסיים הב"י: מעולם לא ראינו מי שחשש לדבר זה כלל, וכבר אמרו בירושלמי [יבמות פ"ז ה"ז] 'כל מקום שהלכה רופפת בידך – צא וראה מה הצבור נוהג', ובכמה מקומות בתלמוד אמרו [ברכות מה, א]: 'פוק חזי מאי עמא דבר', והבא להחמיר על עצמו בכיוצא בזה מיחזי כיוהרא, ואינו מן המחמירין אלא מן המתמיהין". עכ"ל. וכיון שכך יש הנוהגים לעשות רק בטלית הקטן שני נקבים כיון שאין הם נראים לחוץ אין בזה משום יהורא. יום טוב.