שלום, בלוח השנה שבאתרכם מצוינים שני זמני עלות השחר: אחד של 90 דק’ ואחד של 72. הבנתי מההסבר שהמשמעות היא לעניין ערבית ודברים שצריך לסיים לפני עלות השחר הזמן הראשון רלוונטי ובעניינים שמותר להתחיל רק מעלות השחר הזמן השני רלוונטי. שאלתי היא לגבי ברכות השחר- מי נחשב לאדם שלא ישן בלילה ביחס לזמנים האלה. 1. אם נכנסתי למיטה לפני הזמן הראשון אבל בפועל עד שנרדמתי עבר זמן עלות השחר הראשון (90 ד’) ועדיין לא הגיע הזמן השני. אני צריכה לדלג על "אלוקי נשמה" ברכות התורה והמעביר חבלי שינה, או שאני מחויבת לומר אותם? ומה לגבי "על נטילת ידיים" האם רק ליטול ללא ברכה? (לפי מנהג האשכנזים) 2. האם במצב שמדובר בסעיף הראשון, היה עדיף במידת האפשר לחכות ולא להירדם עד שיעבור זמן עלות השחר המאוחר יותר? 3. האם יש פרק זמן מסוים מינימלי שצריך לישון בלילה (בין חצות הלילה ללפני הזמן הראשון) כדי שזה ייחשב שינה ואפשר לברך את כל הברכות? 4. אם לא ישנתי בכלל ואני יודעת שאני לא מברכת את ברכת המעביר חבלי שינה, האם אני צריכה להגיד את ה "יהי רצון" שסמוכים לברכה הזאת בלי שם ומלכות? (מכיוון שכתוב שאין עונים אמן אחרי הברכה הזאת ואולי זה חלק מהברכה) 5. אם לא ישנתי בכלל ונרדמתי אחרי עלות השחר השני בלי להגיד ברכות השחר, יש שינוי בברכות השחר שאומר בצהריים או שאני עדיין מדלגת כמי שלא ישן בלילה? 6. אם אני מגיעה למצב שלא בכוונה, שלא התעוררתי בזמן ואני צריכה להחליט אם לברך ברכות השחר או שמונה עשרה של שחרית כי אני ממהרת לעבודה וכדומה, האם אני יכולה להתפלל שחרית ואת ברכות השחר לקרוא בהזדמנות בהמשך היום (קצר יותר ואפשר לברך גם לא ברצף) בידיעה שאני לא אוכל להתפלל מנחה בעבודה אבל ברכות השחר כן, או בדרך. מה עדיף? האם לקרוא את ברכות השחר ולהתפלל ערבית בלילה? תודה רבה מראש ויישר כח

שלום וברכה! (התשובות הן על פי מנהג האשכנזים, כפי שעולה מן השאלה.) 1. בכדי להתחייב בוודאות בשלוש הברכות שהזכרת ("אלקי...", ברכת התורה ו"המעביר שינה..."), יש לישון כחצי שעה בזמן הלילה (משנה ברורה מ"ו, כד). דהיינו שלא מספיק שנרדמים לפני עלות השחר, אלא רק אם ישנים במשך חצי שעה לפני עלות השחר אז מתחייבים בכל הברכות בוודאות. אבל אם אדם נרדם חצי שעה לפני עלות השחר השני, מסתבר שיכול לברך את הברכות הללו, כיוון שבמצב זה ישנן הרבה דעות שמחייבות אותו בכל הברכות (יש דעות שמחייבות בכל הברכות גם אם לא ישן כלל בלילה; ויש דעות שמחייבות במקרה שלא ישן בלילה וישן ביום שלאחריו; וכמובן לפי הפוסקים הסוברים כפי הזמן של עלות השחר השני, במקרה זה השינה היתה בלילה). לגבי ברכת "על נטילת ידים": המשנה ברורה (ד', ל) כותב, שגם מי שלא ישן כלל בלילה, יברך אותה כאשר הוא מתפנה לקראת התפילה - ייטול ידים, ויברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר". 2. באופן כללי, אין חובה לעשות מאמץ בכדי להימנע ממצב של ספק ברכות. ולכן אין צורך להמתין מלהירדם עד שיעבור עלות השחר השני (או יותר נכון, כדלעיל: זמן חצי שעה שלפני עלות השחר השני). ובפרט, שגם אם תחכי עד הזמן השני, עדיין יש כאן ספק, שהרי ישנן דעות שמחייבות לברך בכל מקרה. 3. כפי שכתבתי לעיל, צריך שינה של חצי שעה. אבל זה לאו דוקא בין חצות הלילה לבין עלות השחר - גם מי שישן לפני חצות הלילה, מתחייב בכל הברכות (אלא שאינו מברך אותן מיד, אלא לאחר חצות). 4. הקטע "ויהי רצון..." הוא אכן חלק מברכת "המעביר שינה" (שולחן ערוך מ"ו, א). לכן במצב שאין אומרים את ברכת "המעביר שינה", אין אומרים גם את נוסח "ויהי רצון". מותר כמובן לומר זאת כתפילה בלי שם ומלכות, אבל אין צורך. 5. כפי שהזכרתי קודם, ישנן דעות שסוברות שאם אדם לא ישן בלילה אבל ישן אחר כך ביום, כשיתעורר הוא יאמר את כל הברכות. אבל למעשה נראה שהמנהג הרווח אצל האשכנזים הוא שגם במצב כזה אין מברכים את הברכות "אלקי...", "המעביר שינה..." וברכת התורה. 6. את ברכות השחר אפשר לומר עד הצהריים, ולדעות רבות אפשר בדיעבד לברך גם אחר הצהריים (משנה ברורה נ"ב, י). לכן במצב שתיארת עדיף לברך בבוקר רק את הברכות הראשונות עד ברכת התורה, ולהתפלל, ואת שאר ברכות השחר להשלים במשך היום.