שלום כבוד הרב א. רציתי לשאול עד מתי אפשר להתפלל ערבית הכי מאוחר בדיעבד, ב. והאם אדם ששכב במיטתו בלי כוונה להרדם ונרדם בלי להתפלל נחשב אנוס ויכול להתפלל תשלומין ג. ומה הדין במקרה שהתעורר לפני הנץ אך אחרי עלות השחר תודה רבה

שלום וברכה, א. יש לחלק בין קריאת שמע לתפילה. לגבי קריאת שמע - מדאורייתא זמנה על עלות השחר. ומדברי חכמים צריך לקרותה עד חצות הלילה שמא אם ידחה אחרי חצות בסוף לא יקרא. בדיעבד זמנה כל הלילה עד עלות השחר. וזריזין מקדימין לקרותה מיד בצאת הכוכבים (שולחן ערוך רלה ג, משנה ברורה שם). תפילת ערבית - יש אומרים שדינה כקריאת שמע שלכתחילה צריך להתפלל עד חצות ורק בדיעבד אפשר אחרי חצות עד עלות השחר (משנה ברורה רלה כד). לפי זה אם יש לאדם אפשרות להתפלל ביחידות לפני חצות או במניין אחרי חצות עדיף להתפלל לפני חצות ביחידות (אור לציון ח"ב טו ט, גרח"ק מובא אשי ישראל כח הע' נב). ויש אומרים שמותר להתפלל ערבית לכתחילה כל הלילה (פמ"ג משב"ז קח ג, הרב עובדיה יוסף - שמעתי דבריו בשיעור). לפי זה עדיף להתפלל ערבית במניין אחרי חצות מאשר לפני חצות ביחידות (הרב עובדיה יוסף בשיעור). ב. אם נרדם ללא כוונה בודאי שנחשב שוגג. אם נרדם בכוונה לאחר שהגיע זמן תפילת ערבית ולא העמיד שומר, ומצוי שיתעורר אחרי זמן תפילה, כתב הפסקי תשובות (קח ב, הע' 26-27) שנחשב מזיד ואין לו תשלומין (אם לא בנדבה). ג. ערבית – אינו יכול להתפלל אחרי עלות השחר (משנה ברורה רלה יד). קריאת שמע – אם נרדם שלא בכוונה יכול לקרוא עד הנץ. אם היה מזיד – הפסיד את זמנה אחרי עלות השחר (שולחן ערוך רלה ד). כשהלך לישון לאחר שהגיע זמנה והתעורר אחרי עלות השחר הביא בדרשו (רלה הע' 49) בשם השלחן הטהור שלא נקרא מזיד ויכול לקרותה עד הנץ החמה. והביא שמשמע בחסד לאלפים שיקראנה בלי ברכות.