בכל יום טוב אני שם לב שבבתי כנסת ספרדיים רבים מתחילים את תפילת ערבית של מוצאי החג כמו ביום חול (ולא כמו מוצאי שבת). למשל מתחילים 15 דקות לאחר השקיעה, כך שאומרים "אתה חוננתנו" בזמן שלפי לוח השנה החג לא יצא, ולפעמים גם ההבדלה יוצאת לפני סיום זמן החג בלוח השנה. כל פעם אני שם לב שעוד ועוד בתי כנסת ספרדיים נוהגים כך בימים טובים. שאלתי רב של אחד מבתי הכנסת והוא אמר שביום טוב אין תוספת כמו בשבת. אפשר לדעת מה הנכון ומקורות לכך? תודה

לשואל, שלום וגמר חתימה טובה! הדין להוסיף מהחול על הקודש נוהג גם ביום טוב, כמפורש בגמרא (ראש השנה ט ע"א): "ועניתם את נפשתיכם בתשעה... מלמד שמוסיפין מחול על קדש. אין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מנין? תלמוד לומר: מערב עד ערב. אין לי אלא יום הכפורים, שבתות מנין? תלמוד לומר: תשבתו. ימים טובים מנין? - תלמוד לומר: שבתכם. הא כיצד? כל מקום שיש בו שבות - מוסיפין מחול על קדש". אלא שהרמב"ם לא הזכיר דין תוספת שבת ויום טוב כלל פרט ליום הכיפורים, עיין הל' שבת פ"ה ה"ג ובכסף משנה. מכל מקום, אין הבדל בעניין זה בין שבת ליום טוב, ועיין משנה ברורה סי' רסא סקי"ט ושמירת שבת כהלכתה פמ"ו הערה ב. מצד שני, החובה להוסיף מהחול על הקודש לא מחייבת בהכרח את איחור זמן התפילה אחרי צאת הכוכבים. מעיקר הדין מותר גם לומר "אתה חוננתנו" או הבדלה בלי נר בזמן זה (עיין שו"ע או"ח סי' רצג ס"ג). העיקר הוא שלא לעשות מלאכות עד צאת הכוכבים ועוד דקות ספורות אחריו, שללא ספק כבר יצא החג ובכל זאת ממשיכים להמנע בו ממלאכות. לכן, המנהג שתיארת אינו נגד ההלכה, כי עד שמתפללים ערבית ומגיעים הביתה ומתחילים לעשות מלאכות בוודאי כבר נשלם זמן התוספת. אולי אלו שהקלו בכך מסתמכים על העובדה שההבדלה במוצאי יום טוב היא ללא נר, ולכן ניתן לסמוך שלא יעשו מלאכות עד סוף ההבדלה והיא ממילא כבר לאחר הזמן. לעומת זאת בשבת, שמדליקים נר עבור ההבדלה, צריך להקפיד יותר שיגיעו הביתה רק אחרי זמן התוספת.