שלום, אנחנו אומרים כל בוקר בתפילת שחרית "אביי מסדר ... ודישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות" (ע"פ מס’ יומא לג). לא הבנתי מדוע היה צריך ’להשחיל’ את דם התמיד בין הטבת חמש הנרות ושתי הנרות. במילים אחרות, מדוע לא להטיב את שבע הנרות ביחד? תודה

לשואל, שלום! הגמרא ביומא לג ע"ב שואלת את שאלתך, ואומרת שתי תשובות: לדעת רבי יוחנן דין זה נלמד מפסוק, שכן בהטבת הנרות נאמר בתורה שעליה להיות "בבוקר בבוקר", וזהו רמז לכך שעבודה זו צריכה להתחלק לשני בקרים, כלומר, לשני זמנים שונים במהלך הבוקר. לדעת ריש לקיש אין לכך מקור בתורה, אלא המטרה היא "להרגיש את העזרה", כלומר, ליצור במקדש אווירה של פעילות, או כדי להאריך את משך זמנה של עבודה זו ובכך להעניק לה חשיבות (להרחבה ראה בספר 'שערי היכל' על מסכת יומא, בהוצ' מכון המקדש, מערכה מב ומערכה סח).