שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מזוזה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום, עברנו לבית חדש. בבית ישנה יציאה מהמטבח למרפסת לא מקורה (פטיו) דרך חדר שירות (מזווה). חדר השירות בגודל 130 ס"מ על 235 ס"מ, המרפסת בגודל 235 ס"מ על 255 ס"מ. למרפסת אין גישה נוספת מלבד הדלת של חדר השירות. האם הדלת שבין המטבח לחדר השירות חייבת במזוזה? בברכה? באיזה צד של המשקוף? האם הדלת שבין חדר השירות למרפסת חייבת במזוזה? בברכה? באיזה צד של המשקוף? תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה, וברכת יישוב טוב בביתכם החדש! נראה שיש לקבוע מזוזה בשני הפתחים, גם בפתח שבין המטבח לבין חדר השירות וגם בפתח שבין חדר השירות לבין המרפסת. בשניהם יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של מי שהולך מן הבית אל המרפסת, ובשניהם יש לקבוע ללא ברכה. (אם יש חדר שמחוייב במזוזה בברכה וטרם קבעו בו מזוזה, כדאי לקבוע את המזוזות בחדר זה ובפתחים הללו ברצף אחד, וכך מברכים על כל המזוזות ביחד.) הרחבה: לגבי הפתח שבין חדר השירות למרפסת: בעיקרון המרפסת חייבת במזוזה, שכן זו חצר שיש בה יותר מארבע אמות על ארבע אמות (על פי שיעור הגר"ח נאה, שהוא היותר מקובל להלכה). אולם נחלקו הפוסקים במקרה כזה של פתח הפונה אל מרפסת סגורה (שאין מעבר דרכה אל הרחוב), האם הפתח נחשב כ"כניסה אל המרפסת" או כ"כניסה אל הבית", דהיינו, האם יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של מי שהולך מן הבית אל המרפסת, או בצד ימין של מי שהולך מן המרפסת אל הבית. למעשה נראה שיש לקבוע בצד ימין של ההולך מן הבית אל המרפסת, אולם מכיוון שיש כאן מחלוקת, וישנן גם סברות שעל פיהן המרפסת פטורה לגמרי מן המזוזה, יש לקבוע בלי ברכה. לגבי הפתח שבין המטבח לחדר השירות: גם כאן כמובן שייכת המחלוקת הנ"ל. בנוסף לכך, יש דיון על עצם חיוב המזוזה במקום כזה. לכאורה ניתן לומר שחדר השירות פטור לגמרי ממזוזה, שכן שטחו הוא פחות מארבע אמות על ארבע אמות. אולם כמה פוסקים חייבו בכל זאת במזוזה במקרה כזה, משתי סיבות: ראשית, משום שחדר השירות מהווה "בית שער" (חדר מעבר) למרפסת, שהיא חייבת במזוזה, ואם כך יש מקום לחייב אותו גם כאשר הוא קטן ואין הוא חייב במזוזה מצד עצמו. ועוד, יש מן הפוסקים שחייבו גם חדר קטן במזוזה, כאשר הוא מיועד לשימוש ספציפי שמתאים לגודלו. כל אחד מן העניינים אלה יש בו מחלוקת, אך נראה להחמיר בכך שכן זהו ספק דאורייתא, ובפרט שכאן מצטרפים שני הנימוקים לחייב במזוזה. אולם אין לברך, מחמת המחלוקות הללו. מקורות לדעות לכאן ולכאן: ט"ז יו"ד רפ"ט, ד. חזון איש יו"ד קס"ח, ה. שו"ת חלקת יעקב יו"ד קס"ב. שו"ת אגרות משה יו"ד א סימן קפ"א. שו"ת יחווה דעת ד סימן נ"א. שו"ת יביע אומר ד, יו"ד סימן כ"ג. שו"ת שבט הלוי ב סימן קנ"ב. שו"ת שבט הלוי ג סימן ק"נ.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il