שלום, 1.נניח שאכלתי עוגות ואחד מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ו/או שתיתי יין. ברכתי ברכת מעין שלוש "על המחיה", אבל לא הוספתי "על העץ ועל פרי העץ" או "על הגפן ועל פרי הגפן". מה הדין לאחר מעשה? 2.האם מותר לאבל שנמצא בתוך השבעה להשתתף בסעודה שלישית בבית הכנסת, בה אומרים דברי תורה ושרים זמירות שבת? 3.האם מותר לאבל לומר תהלים? תודה

שלום וברכה! 1. באופן עקרוני, מי שאכל כמה מינים המחוייבים בברכת מעין שלוש, והזכיר בברכה רק את אחד מהם, יצא ידי חובת ברכה אחרונה רק על המין שהזכיר, וצריך לברך שוב על המין השני (להזכיר בברכה השניה רק אותו). אולם ישנם מקרים מסויימים שלגביהם נחלקו הפוסקים. בכמה מקרים מופיע, שאם אדם אכל ממין אחד ובירך בטעות ברכה מעין שלוש בנוסח של מין אחר, יצא ידי חובה בדיעבד ואינו צריך לברך שוב: אם אכל ענבים ובירך "על הגפן" (שו"ע ר"ח, טו). אם שתה יין ובירך "על העץ ועל פרי העץ" (ביאור הלכה שם בסעיף י"ח). אם שתה יין ובירך "על המחיה" (באר היטב שם ס"ק כ"ג). לגבי מקרים אלה נחלקו הפוסקים, מה הדין כאשר האדם אכל משני המינים, ובברכה הזכיר רק את האחד באופן הזה - האם גם אז יצא ידי חובה גם על המין השני, או לא. כך למשל, כאשר אדם גם אכל עוגה וגם שתה יין, ובירך בטעות רק "על המחיה" - האם גם במקרה הזה פטר את היין, או שבמקרה הזה הברכה חלה רק על העוגה ועדיין צריך לברך בנפרד על היין (עיין פסקי תשובות ר"ח, יט, והערה 157; ילקוט יוסף ר"ח, כב, ובשארית יוסף חלק ג' עמ' שמה ואילך). למעשה נראה שאין לברך שוב, משום שספק ברכות להקל. 2. בשבת נוהגת אבלות בדברים שבצנעה, ורק בפרהסיא אין נוהגים אבלות. לפיכך, אין לאבל להשתתף בסעודה עם חברים או בשיעור תורה. אולם אם ההיעדרות שלו מן הסעודה תבלוט לעין, שבאופן קבוע הוא משתתף תמיד בסעודה זו ועכשיו יהיה ברור וניכר שההיעדרות היא משום האבלות, זו תהיה אבלות בפרהסיא, ולפיכך במצב כזה ישתתף בסעודה (רק עד לזמן צאת השבת). 3. לגבי אמירת תהלים נחלקו הפוסקים, האם זה בכלל לימוד תורה שאסור לאבל (עיין פני ברוך ט"ז, ה; ילקוט יוסף אבלות כ"ב, ו). ונראה שיש מקום להתיר, כאשר זה בדרך תפילה ובקשה ולא בדרך לימוד (גשר החיים כ"א, ה', א; מעולם ועד עולם כ"ב, ז).