שלום כבוד הרב. מאז ותמיד, עוד כשהייתי ילד, פחדתי מהמשמעות של המילה נצח. גם עכשיו כשהתבגרתי וברוך השם התחלתי להתקרב לדת, אני עדיין מפחד. למדתי תמיד שהשורש של כל הפחדים הוא חוסר אמונה, והאמת היא שאני יודע שיש לי את כל הסיבות להאמין שיש תכלית לחיים ושהם לא נגמרים במיתת הגוף, אבל למרות זאת, ולמרות האמונה, אני עדיין מפחד מהלא נודע, מפחד מחוסר קיום חס וחלילה, ומה שהכי קשה לי הוא שלא משנה כמה אפחד, כמה אבכה וכמה אתפלל, המוות הוא נחלת כולם. איך מתמודדים עם הפחד הזה? איך אני מתמודד עם החוסר ידיעה של מה שמחכה לי מחר? מחרתיים? לאחר שחיי יסתימו? תודה רבה.

ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך וחשבתי עליו המון. אכן, המוות הוא דבר מציאותי, ואין להתעלם ממנו. העולם כולו סובב סביב הבריחה מהחשיבה על המוות, מהתפיסה של החסרון, ולכן אנשים רבים משקיעים המון כדי שיזכרו אותם, כדי שהם לא יעלמו. יחד עם זה, חשוב מאוד לדעת שאם יש דבר שהולכים איתו שנים והוא גורם לתגובה לא טובה של האדם, יש בכך בעיה שהיא לא דתית אלא בעיה של פחדים שחשוב לטפל בה. לא בריא שאדם חי עם פחדים, לא נכון שהפחדים ינהלו את החיים של האדם, ולכן חשוב לטפל בכך. יש לך טיפול, טיפול מקצועי שמאוד עוזר, וחשוב לא להיבהל מללכת לקבל עזרה. המילה נצח היא מילה נפלאה שצריכה לעורר אצל האדם לדברים מאוד טובים ומשמחים, כוחות של תקווה ושל עונג, ולכן כשהפחד פולש את תחומו, שהוא מוביל את האדם למקומות לא טובים חשוב מאוד לטפל בו, לחזור לחיות חיים בריאים וטובים. אם תרצה אשמח לכוון אותך למישהו שיוכל לטפל בך ולעזור לך. בברכה הרב יצחק גרינבלט.