שלום. לחם שיש בו עובש מותר לזרוק בפח?

שלום וברכה! נקדים שחז"ל והפוס' הדריכו אותנו - שאין לזרוק לחם יותר מכזית משום חשיבותו, ולחם פחות מכזית - אין איסור לזורקו אך קשה הדבר לעניות. ולכן יש לעטוף בשקית לחם שהוא יותר מכזית, ולאחר מכן להניח אותו באשפה, והעושה כן גם בפירורי לחם - תבוא עליו ברכה. כמו"כ אין איסור לזרוק לחם עם עובש וכד' לפח כיון שכבר אינו ראוי לאכילה, אולם אם חלק גדול מן הלחם (יותר מכזית) עדיין אינו מעופש - מפאת חשיבותו של הלחם, ראוי ונכון לעוטפו בשקית ולאחר מכן לזורקו לפח, ותע"ב. מקורות: יעו' ברכות נ - נב ובראשונים שם, ובשו"ע קע"א סע' א' כתב: "ואין זורקין הפת משום בזיון האוכלין" וכתב ע"כ המ"ב סק"ט שפת חשובה יותר משאר אוכלים, ואפ' לזרוק הפת למקום נקי אסור אפ' אם הוא נמאס כיון "דזלזול הוא לפת". ובפמ"ג סי' רצ"ו סק"ג מובא שבמאכל פחות מכזית אין איסור זריקה, אולם בשו"ע סי' ק"פ מבואר שבפירורי לחם ומזונות אע"פ שאין בהם כזית, מ"מ קשה לעניות. ובס' וזאת הברכה פ"ב כתב בשם כמה פוס' שאפשר להקל להשליך שיירי לחם עטופים בשקית לפח אשפה, כיון דלא גרע משביעית ומעשרות שמותר באופן זה. ובס' בית ברוך על החיי"א כלל מ"ה סקכ"ב כתב שאם הלחם נתעפש והעלה עובש אין איסור לזורקו אפ' יש בו כזית. ואם יכול לתת את פירורי הלחם לבהמה, כתב הגרח"פ שיינברג בס' חידושי בתרא שעדיף לעשות כן מאשר לזורקם בתוך שקית. בברכה, הרב נועם דביר מייזלס