שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ניקיון בדיקת וביעור חמץ

שימוש בשואב אבק ושואב רובוטי בפסח

undefined

הרב שמואל אריאל

ד ניסן תשע"ו
שאלה
שלום וברכה, האם ניתן להשתמש בשואב אבק ובשואב רובוטי בפסח, אם משתמשים בהם במהלך כל השנה ולפני פסח מנקים אותם היטב (הוצאת הלכלוך וניקוי בלח)? מה דינם וכיצד יש לנהוג בהם בפסח? יישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה! מותר להשתמש במכשירים אלה בפסח. גם אם נשארו במכשיר פירורי חמץ, אין בכך איסור, ואין זה מונע מלהשתמש במכשיר. אך יש להיזהר שלא יעברו פירורים מן המכשיר אל המאכלים, ולפיכך, אם המכשיר מלוכלך, יש לנקות את הידים לאחר השימוש בו, לפני שנוגעים במאכלים או בכלי האוכל. הרחבה: יש להבחין בין רמת הניקיון שנדרשת לעניין איסור אכילת חמץ לבין רמת הניקיון שנדרשת לעניין איסור "בל יראה": איסור אכילת חמץ הוא במשהו, דהיינו שאפילו פירור קטן של חמץ שנכנס למאכל בפסח אוסר אותו באכילה. משום כך, בכל המקומות שעשויים לבוא במגע עם האוכל צריך לנקות באופן יסודי מאד, כך שלא יישאר בהם אפילו פירור של חמץ. כך למשל יש לנקות באופן מוחלט את המקרר, השיש, מגירות של מצרכי מזון, מדפים של כלי האוכל שמשתמשים בהם בפסח, וכדומה. לעומת זאת, בעניין איסור "בל ייראה" וחובת הביעור, הגדר הוא שונה. ישנן דעות שחמץ שגודלו פחות מכזית אין חובה לבערו (עיין משנה ברורה תמ"ב, לג). אולם גם לפי הדעה הסוברת שחובת הביעור חלה גם על חמץ שגודלו פחות מכזית, אין מדובר על כל פירור קטן. ההגדרה היסודית היא שרק חמץ ששייך לאדם חייב בביעור, ואילו חמץ שאינו שייך לאדם, גם אם הוא נמצא בביתו, אין בו איסור בל ייראה (פסחים ה' ב). על פי עיקרון זה אומרת הגמרא (פסחים ו' ב), שפירורים שאין בהם כל חשיבות אין צורך לבערם, משום שהם מהווים הפקר. למרות שהם נמצאים בביתו של האדם, והוא לא הפקיר אותם במפורש, הרי אין הוא מתייחס אליהם כרכושו, ומשום כך הם הופכים להפקר. להמחשה: אם יבוא מישהו וייקח את הפירורים הללו, בעל הבית לא יאמר "הוא גנב לי מעט מרכושי", אלא יתייחס לכך בשוויון נפש ואף ישמח שניקו לו את הבית. דהיינו שאין הוא רואה בפירורים הללו רכוש אלא לכלוך בלבד. למעשה ישנו עניין נוסף מלבד איסור בל ייראה, והוא החשש שהאדם יאכל בטעות את החמץ, ולפיכך אין להחזיק בבית חמץ נגיש, גם אם אין הוא שייך לך, אלא יש ליצור מחיצה שתזכיר לאדם שלא לקחת מן החמץ הזה (עיין שולחן ערוך ת"מ, ב). אבל כאשר מדובר בפירורים קטנים ומלוכלכים, אין כלל חובה להוציא אותם מן הבית, משום שהם מהווים הפקר ואינם בבעלות האדם, וגם אין חשש שהאדם יבוא לאוכלם (משנה ברורה תמ"ב, לג; ועיין גם שולחן ערוך תמ"ד, ד, ומשנה ברורה שם ס"ק טו). מתוך כך עולה, שגם אם נשארו פירורים של חמץ בשואב האבק, אין צורך לבער אותם, משום שהם קטנים ומלוכלכים. אין עוברים עליהם באיסור בל ייראה, והימצאותם אינה מונעת מלהשתמש במכשיר בפסח. כאמור, כל זאת לגבי חובת הביעור, אבל לגבי המאכלים יש להיזהר מכל פירור של חמץ. כך למשל, אין להניח מכשירים כאלה על שולחן האוכל ואין להעביר אותם מעל מאכלים וכלי אוכל, כדי שלא ייפול מהם פירור חמץ אל המאכלים או הכלים. באופן טבעי מן הסתם בני אדם נמנעים מפעולות כאלה בכל השנה, משום שרוצים להימנע מלכלוך באוכל. אולם יש לשים לב גם, שאם יש על המכשיר פירורים, יש לנקות את הידיים לאחר הטיפול בו, לפני שנוגעים במאכלים או בכלי אוכל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il