ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות על שמו"ת וקדושת "ובא לציון" | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"א ניסן תשע"ו

שאלות על שמו"ת וקדושת "ובא לציון"


הרב עזריה אריאל

שאלה:
1) קראתי כבר שמו"ת של פרשת אחרי מות למרות שזה עוד שבועיים, האם זה בסדר?
2)האם בשמו"ת חובה כוונה? ובדיעבד אם לא התכוונת צריך לחזור?
3) למדתי שבתפילת שחרית צריך לדלג על אשרי יושבי ביתך ולמנצח כדי להספיק לבא לציון עם הציבור.
אם אני באמצע אשרי\למנצח להפסיק באמצע בשביל לומר ובא לציון?
4)למדתי שצריך להתכוון בפסוק "פותח את ידך". האם זה רק בפסוקי דזמרא או בכל שלושת הפעמים שזה נאמר בתפילה?
5)אם לא התכוונתי בפותח את ידך צריך לחזור לאחור?

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!

1. לענ"ד אין צורך לחזור על הקריאה. בדרך כלל, החובה להשלים פרשיותיו "עם הציבור" המובן הוא בהתאמה לזמן הקריאה של הציבור, כלשון הגמרא בברכות ח ע"ב: "ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר". גם הקדמה של שבוע בלבד אינה מועילה, כלשון רבנו יונה על הרי"ף בברכות ד ע"ב: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור... אבל אין לו להקדים משבוע זה לשני שבועות או לשלשה", וכן מבואר במשנה ברורה סי' רפה סק"א. ומשמע שמי שהקדים צריך לחזור ולקרוא, וכן פסקו בשו"ת קנה בושם ח"א סי' טו ושו"ת שבט הקהתי ח"ד סי' צב.
כאשר פרשת השבוע נדחית מפני קריאה של יום טוב, נחלקו פוסקים בימינו: בשבט הלוי (ח"י סי' עח) כתב שזמן קריאתה מתחיל ממנחה של השבת שבה החלו לקרוא מפרשה זו, ונמצא שיש לה שבועיים לקריאת שמו"ת (או אפילו יותר, כגון קריאת "וזאת הברכה" מד' בתשרי כאשר יוה"כ חל בשבת, או בחו"ל בשנה זו שיו"ט ראשון של פסח חל בשבת), וכן הורה הרב נבנצל שליט"א (ירושלים במועדיה שבת ח"ב עמ' קצג). כך עולה בפשטות מכמה ראשונים שכתבו שניתן לקרוא שמו"ת מזמן המנחה של שבת, ואפילו הטור סי' רפה, שהזכיר את יום ראשון, נימק זאת בכך שכבר החלו בקריאה. הוי אומר: המגדיר את הזמן כשייך לפרשה מסוימת הוא העובדה שכבר החלו לקרוא פרשה זו, ולא דווקא העובדה שבסוף שבוע זה יקראו אותה. לעומת זאת כתב בשו"ת קנה בושם (ח"א סי' טז) שמכיוון שבשבת תהיה הפסקה בקריאה לטובת פרשת המועד הרי שהשבוע שלפני אותה שבת אינו שייך לפרשה זו.
ראיה לשבט הלוי מהברכי יוסף (סי' רפה סק"ד) שכתב שיש לקרוא שמו"ת של פרשת וזאת הברכה בהושענא רבה, וכתב במפורש שזה אפילו בחו"ל, שם פרשת וזאת הברכה נקראת ביום התשיעי של סוכות. כמו כן הפמ"ג (סי' רפה א"א ס"ק ז וי) והמשנ"ב (סקי"ח) כותב שנוהגים לקרוא וזאת הברכה בליל הושענא רבה, וברור שכוונתו למנהג חו"ל. פוסקים אלה לא מציינים חילוק בין שמיני עצרת שחל בחול או בשבת, ומשמע בבירור שגם כאשר שמיני עצרת חל בשבת ימי החול שלפני כן קשורים לפרשת וזאת הברכה. וב'קנה בושם' שם הביא בעצמו מדברי פוסקים אלו, ונדחק לתרץ שלדעתם זהו עניין מיוחד שניתן לקרוא שמו"ת של היום טוב בערב יו"ט, ואמרו זאת רק על הושענא רבה ולא על הימים שקדמו לו.
עוד מצאנו בעניין זה דברים מפורשים לרמ"ע מפאנו ('מעין גנים', ב'מאמרי הרמ"ע מפאנו' מהדו' י-ם תשס"ג, ח"ב עמ' קעט; ציין לו בספר 'פנחס יפלל' מאת הרב פנחס מוסבי, ח"ג עמ' 20), שאם פרשת השבוע נדחית בשבוע ניתן להתחיל שמו"ת כבר בשבוע הקודם. זה לשונו: "ואם אין קורין פרשת השבוע בצבור עד השבת השני, כגון יום ו' שחל שבת שלאחריו באחד מן המועדים, יקרא בע"ש.... מתחילת הפרשה שמו"ת... ולמחרת השבת... אם רצה מתחיל ממקום שפסק... ואם יחול שמיני עצרת ושמחת תורה בשבת ולמחרתו [כלומר, שמיני עצרת בשבת ושמחת תורה למחרת, כמנהג חו"ל], אין ספק שפרשת וזאת הברכה ראויה ליחיד שתאמר שמו"ת ביום הושענא... ואם יבוא בשאר הימים [כלומר, שמיני עצרת יחול באמצע השבוע]... אם ירצה להשלים הפרשה שמו"ת ביום ו' שבאמצע החג הרשות בידו".

2. הכוונה בקריאת שמו"ת אינה מעכבת, כפי שמוכח מסי' רפה ס"ו: "מלמדי תינוקות אינם צריכים לחזור ולקרות הפרשה בשבת".

3. יש להפסיק, לומר עמהם את פסוקי הקדושה ("קדוש", "ברוך", "ה' ימלך" עם התרגום הארמי שלהם), ואז לחזור להיכן שהפסקת (גשר החיים פרק ל, עמ' רסט, הערה 4; אשי ישראל פכ"ו ס"ז; בתוספת הבהרה מאת הרב צבי שכטר שליט"א, מובא בבית יצחק, ישיבת רבנו יצחק אלחנן, חלק ל עמ' 597).

4. לכאורה זה בכל שלוש הפעמים (כך משמע בבירור במקור הדין, רבנו יונה בברכות כג ע"א בדפי הרי"ף). ברם, בברכי יוסף (סי' נא סק"ה) כתב: "והרב ברכת הזבח בספר תפארת שמואל דף מ"ב כתב, דלהכי תקנו לאומרו ג' פעמים, דאי אפשר שלא יכוון פעם אחת, כדי שיזכה לעולם הבא". משמע שדי לכוון פעם אחת ביום. וכך הסיק בכף החיים (סי' נא ס"ק לג), שמי שלא התכוון בפעם הראשונה אינו צריך לחזור, ויכוון בפעם השניה או השלישית. לעומת זאת לגבי מי שלא התכוון במנחה כתב שכדאי שיחזור, כי שם אין בעיה של "הפסק" בין ברכות בחזרה על הפסוק.

5. יש אומרים שצריך לחזור ולומר שוב מ"פותח את ידך" עד סוף הפרק, אך למעשה ניתן להסתפק באמירת הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" בלבד (עיין פסקי תשובות סי' נא הערה 136). כאמור, ניתן גם לסמוך על אמירת הפסוק בפעם הבאה ביום זה.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il