ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פסיקה כרב עובדיה יוסף למי שהשקפותיו שונות | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו ניסן תשע"ו

פסיקה כרב עובדיה יוסף למי שהשקפותיו שונות


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום כבוד הרב.
האם אין סתירה בזה שאני הולך ביום יום כמו הרב עובדיה זצ’ל לזה שהשקפתי שונה משלו(בעצם זה שאלה שקשורה לכל ספרדי בציבור שלנו) נפק"מ:עצמאות,ארץ ישראל וכו’?

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
האם מבחינה עקרונית מותר לקיים "עשה לך רב" לחצאין, בנושאים אלו - רב פלוני, ובנושאים אחרים - רב אלמוני? כן. רשאי אדם לעשות לעצמו רב אחד לתחום מסוים ורב אחר לתחום אחר, על פי ההבנה שרב פלוני התמחה דווקא בהלכות של יום יום ואילו בנושאים ציבוריים יש אחרים שתפיסתם מתיישבת יותר על לבך. אילו הבחירה ברב הייתה מטעמי נוחות גרידא, כגון לחפש בכל נושא מיהו הרב המיקל בנושא זה, זוהי בחירה בעייתית, שהגמרא מגנה אותה בחריפות (ערובין ו ע"ב). אך אם הבחירה ללכת אחרי הרב עובדיה יוסף זצ"ל בהלכות יום יום נובעת מהערכה לגדלותו העצומה בשטח זה, או בגלל הזמינות של פסקיו ופסקי בנו בספרי 'ילקוט יוסף', והבחירה ללכת בהלכות ציבור אחרי רב אחר נובעת מהערכה לעומק תפיסתו והזדהות פנימית עם גישתו ותחושה שהיא מכוונת יותר לרצונו של מקום, זוהי בחירה כשרה לחלוטין.
הבחנות כאלו מצאנו כבר בדברי חז"ל, כגון "הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני" (בכורות מט ע"ב), דהיינו, הלכה כרב בהלכות איסור והיתר וכלל ההלכות שבין אדם למקום, והלכה כשמואל בדיני ממונות, כל אחד לפי התמחותו, כדברי הרא"ש (בבא קמא פ"ד סי' ד): "דמאיזה טעם עשו חכמי הגמרא כלל זה לפסוק הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי בכל מקום? לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין, ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת, וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראת איסור והיתר, לכך סמכו על הוראותיו לעניני איסור והיתר".
כך, למשל, כותב ב'מרכבת המשנה' על מסכת אבות פ"א מ"ו (לר"י אלאשקר, מחכמי אלג'יר לפני כחמש מאות שנה): "ומה שאמר 'עשה לך רב', להורות שלעולם צריך האדם שיבקש לכל חכמה רב מובהק שיהיה בקי באותה החכמה, ולא ירבה ברבנים, שכבר דימו חז"ל המרבה ברבנים לאצטומכא [=קיבה] שאכלה מאכלות משונות עד שאינה יכולה לעכל אותם, והטעם, שכל תבשיל יש לו טעם ומזג לעצמו, כן האדם מתבלבל שכלו ברוב הדברים, לפי שאין טבע הרבנים שוה". הוא מתאר בלבול אפשרי וקושי לעכל גישות שונות יחדיו, ובכל זאת המסקנה שלו איננה ללכת אחרי רב אחד בלעדי לכל התחומים, אלא "לכל חכמה רב מובהק שיהיה בקי באותה החכמה".
אך מלבד השאלה העקרונית, האם לגיטימי לעשות לך שני רבנים, עולה גם השאלה: האם מבחינה מעשית יש סתירה בין הדברים? דהיינו, האם פסקי ההלכה של הרב עובדיה יוסף בהלכות יום יום נובעים גם מהשקפתו הציבורית, ואלו שסוברים אחרת בשאלות ציבוריות שונות היו מכריעים אחרת גם בפרטים אלו? לענ"ד בדרך כלל הדברים אינם קשורים, אך פה ושם ישנם גם פרטי הלכה של יום יום שההכרעה בהם נשענת על סברות כלליות בענייני ציבור (בילקוט יוסף, הלכות כיבוד אב ואם, תמצא הלכות רבות מסוג זה). קשה לכמת את זה מספרית, וגודל הפער שיווצר בין הליכותיך לאור פסקי הרב עובדיה לבין השקפותיך תלוי כמובן גם בשאלה מי הם רבותיך בשאלות הציבוריות (כדוגמה אזכיר שני אישים עם הבדלים בולטים ביניהם: הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל). בכל אופן, לענ"ד סביר בהחלט שתנהג בדרך כלל בפרטי ההלכה כרב עובדיה יוסף זצ"ל ובנו הרב יצחק יבדל"א, ובפרטים מסוימים כשאתה מתעמק בנימוקיו ומרגיש שהם נשענים גם על השקפה כללית שאינך מזדהה עמה, וידוע לך בבירור שיש רבנים גדולים החושבים אחרת ופוסקים אחרת למעשה בפרט זה, תוכל לנטות מפסקיו אלה לטובת פסקי רבותיך האחרים.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il