שלום לכבוד הרב. אני מלמד את בני בן השבע את ספר שמואל א’ ואנו עומדים להתחיל את שמואל ב’. שאלתי היא - כיצד להעביר לו, אם בכלל, את מעשה דוד ובת שבע ומעשה אמנון. בתודה ובברכה.

שלום וברכה! השאלה שאתה שואל נוגעת כמובן לא רק לפרקים אלה, אלא גם לפרקים רבים בתורה, וכן בלימוד משנה ואף גמרא עם ילדים צעירים. אציג תחילה שתי גישות שיש הורים (או מורים) שנוקטים בהן, ולענ"ד הן לא מומלצות: האחת – לדלג על פרקים מסוג זה. מה שקורה במצב כזה פעמים רבות, הוא שהילד מבין שמנסים להסתיר ממנו משהו, והוא קורא בעצמו את הקטע שדולג, דבר שכמובן הוא פחות טוב מאשר אם ילמד את הקטע עם ההורה או המורה תוך הסבר מתאים. בנוסף, הילד מקבל את הרושם שאביו לא מסוגל לעסוק איתו בנושאים הללו, מה שעלול ליצור מצב של חוסר תקשורת, כאשר הילד בעז"ה יגדל ויעלו לו שאלות בתחומים רגישים אלה. אם בכל זאת ההורה מרגיש שאין באפשרותו ללמד פרק מסויים, עליו לפחות לא להתחמק בתירוצים שונים, אלא להציג את העניין ביושר בפני הילד ולומר "הפרק הבא עוסק בנושא שקשה להסביר אותו לילד בגילך, ולפיכך אנחנו נאלצים לדלג עליו בשלב הזה. כשתגדל יותר נוכל ללמוד זאת ביחד". דרך אחרת שנתקלתי בה – שההורים או המורים ממציאים הסברים שונים שאינם נכונים ומביאים אותם כפרשנות כביכול למה שמדובר בכתובים (לדוגמה: בלימוד המשנה על עינויי יום הכיפורים, הסבירו את איסור "תשמיש המיטה" – שביום הכיפורים אסור לסדר את המיטה...). דרך זו כמובן גרועה עוד יותר, בכך שמלמדים את הילדים דברים שאינם נכונים. וכאשר הילד גדל ומבין שהטעו אותו, נוצר חוסר אמון בינו ובין ההורה או המורה. לכן הדרך המומלצת לענ"ד היא – ללמד דברי אמת, אבל לא להרחיב בפרטים מעבר למה שנחוץ להבנת העניין ולמה שמתאים לרמתו וגילו של הילד. כך למשל, ניתן לומר לילד שבין איש ואשה שנשואים זה לזו יש קירבה גופנית קרובה מאד. הקירבה הזו נעשית בחדר השינה, כמו שהוא יודע שלאבא ואמא יש חדר שינה פרטי משלהם, ולכן התנ"ך מכנה את זה "לשכב". אבל צריך להבהיר לו, שלא מדובר בסתם שינה באותו חדר – שלא יחשוש חלילה שאם הוא ישן בחדר עם אחותו זה חטא חמור כמו אמנון ותמר... . הקירבה הזו היא טובה ומותרת כאשר מדובר בזוג נשוי, וממנה נולדים להם ילדים. אבל כאשר מדובר באנשים שלא נשואים זה לזו, וכן בקרובי משפחה, זה איסור חמור. על פי העיקרון הזה אפשר להסביר את הפרשיות שהזכרת ודומותיהן. אם הילד רוצה לברר יותר מה משמעותה של הקירבה הזו, אפשר לומר לו שבעז"ה נדבר על כך יותר כאשר הוא יהיה בגיל שבו מתאים להרחיב בכך. כאמור, יש לשים לב אם הילד מפרש את הדברים באופן מוטעה ומגיע למסקנה שאסור לו לישון בחדר עם אחותו או לנגוע בה – יש להבהיר שלא מדובר על דברים מסוג זה, וכל הורה צריך לחוש עד כמה ניתן וראוי להסביר לילד על פי גילו ורמתו. (יש להביא בחשבון את האפשרות שהשאלות של הילד נובעות מכך שהוא נחשף למידע בתחום זה, ובמצב כזה ייתכן שיש לנהוג באופן שונה, אך אנו עוסקים בקו הכללי ולא במקרים חריגים.) זו רמה של הסבר שלענ"ד יכולה להתאים גם לילד בגיל שבע. באופן המתואר לא מעמיסים על הילד דברים שאינם מתאימים לגילו, אבל גם לא משקרים לו. בגיל מבוגר יותר יש כמובן מקום להסביר יותר, ואף ראוי לנצל הזדמנויות כאלה של לימוד פרשיות בתנ"ך או פיסקאות במשנה ובגמרא כדי להעביר את המידע הנחוץ בתחומים אלה ואת השקפת היהדות על הנושא. ילדים ובני נוער מוטרדים לא פעם משאלות בתחומים אלה, והרבה פעמים התשובות היחידות שהם מקבלים הן מידע מן החוץ, שהוא חלקי ופעמים רבות גם קלוקל. זו הזדמנות להתייחס לנושאים הרגישים הללו באופן הנכון, מתוך עולם של קדושה ולימוד תורה. בנוסף, זו הזדמנות לפתוח ערוץ של שיח עם ההורה (או המורה) בנושאים הללו, כך שבמקרה של שאלות שמתעוררות הנער ירגיש שיש לו כתובת לפנות אליה.