בפסוקי דזמרה בשבת ובמוצאי שבת אומרים את מזמור צא בתהילים (שיר של פגעים) המסתיים בפסוק אורך ימים אשביעהו וכו'. מדוע כופלים פסוק זה ולא משאירים את המזמור כפי שהוא?

שלום רב לשואל היקר. בסידור אבודרהם (מוצאי שבת) כתב הטעם שכופלים פסוקים "ויהי נועם" ו"אורך ימים", כדי להשלים לרמ"ח תיבות, וז"ל: "יש אומרים מפני כי יושב בסתר עליון עם פסוק ויהי נועם יש בו קכ"ד תיבות וכשתכפלם יהיו רמ"ח. ומן הדין היה לכופלו [את כל המזמור] פעם אחרת אלא מפני טורח הציבור תקנו לכפול הפסוק הראשון והאחרון בלבד ויחשב כאילו כופלו כולו, ולכן תקנו לאומרו במוצאי שבת שהוא תחילת השבוע כדי לשמור רמ"ח אברים כדאמרינן במדרש רבה ברמ"ח תיבות שיש בקריאת שמע, שמור מצותיו וחיה". וכן מובא בספר חמדת ימים (שב ק"ג ע"ד), וז"ל: "ויאמר ויהי נועם וכו', ונתקן לומר מזמור זה כי הוא שיר של פגעים והוא נאמר על כל דבר אימתה ופחד על המגטרגים ולפי כי עתה המה יוצאים מנוקבא דתהומא רבה, אנו מעתיקים שלא יקטרגו עלינו ולא ישלטו בנו. וסגולתו כסגולת קריאת שמע אשר היא רמ"ח וחרב פיפיות להצמית המקטרגים, ועל כן יש מתיבת 'ויהי נועם' עד 'בישועתי' התיבות שבק"ש [רמ"ח תיבות], חסר ה' תיבות ולפיכך כופלים פסוק ,'אורך ימים אשביעהו', שיש בו ה' תיבות להשלים מספר תיבות הקריאת שמע". ועולה מדברי המקובלים (שעה"כ דף ס' ע"ב), כי במוצאי שבת, תיקנו מזמור זה הנקרא בלשון חז"ל 'שיר של פגעים', להגנה ולשמירה כיון שזהו המזמור המחבר בין השבת לבין ימות החול, כדי להמשיך תוספת קדושת שבת לכל ימי השבוע. (ונחלקו הפוסקים האם אומרים "ויהי נועם" במוצאי שבת שחל יו"ט להיות באותו שבוע, ראה טור או"ח סי' רצ"ה ורמ"א שם סע' א' ובט"ז שם, שבני אשכנז אין אומרים כיון שצריך שיהיו שישה ימים שלמים למלאכה, כיון שאומרים במזמור 'ומעשה ידינו כוננהו', ומאידך ראה בברכ"י שם, ובא"ח ויצא ו' ע"פ שעה"כ הנ"ל, שע"פ סוד צריך לאומרו בכל מוצאי שבת). ועניין אמירתו בשבת, הובא בפרי עץ חיים (פרק י"ט), אך לא הובא שם טעם אמירתו, אך בסידור עמודי שמים ליעב"ץ כתב טעם דומה למה שנהגו לומר שיר של פגעים במוצאי שבת, ואף שבשבת קודש אין חשש לכוחות הרע, מכל מקום כל זה דווקא כשישראל שומרים שבת כהלכתה, אולם כשאינם נזהרים כראוי אז חלילה כוחות אלו מתפשטים יותר, ולכן צריך דווקא בשבת שמירה מעולה. אולם ראה בלבוש (סי' רפ"א) שטעם אמירתו בשבת, להינצל מהמזיקים המצויים בליל שבת כמובא בגמרא בפסחים. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. והנה המתובנן בסידורי שבת, יראה בתפילת שחרית, שיש סידורים שנהגו לכפול את הפסוק האחרון ויש סידורים שלא צויין לכפול. וייתכן ששורש החילוק נעוץ, אם בשבת עדיין שייך להשלים לרמ"ח תיבות כפי שמצינו במוצאי שבת כדי להשיג שמירה מעולה, או שאין צורך לכפול כיון שמטרת המזמור בשבת בבוקר שונה ממטרת המזמור במוצאי שבת, ובשבת אדרבא עיקר עניינה להורות שאז נכנעים ובטלים המזיקים (ראה סידור האר"י קול יעקב לר' קאפיל זצ"ל), ולכן אין צורך לכפול פסוק אחרון. אך עדיין צריך עיון ואין הדברים מוכרחים, וה' יאיר עינינו בתורתו. בברכת השבת,