שלום הרב, קרה דבר כזה: היה בכיור סיר בשרי עם קצת סכו"ם כמה חתיכות בשר ושומן ורוטב, הכל קר. לתוך הסיר נשפכה כוס חלב קר וכך נשאר המצב למשך כחצי שעה. לאחר חצי שעה הכלי עם הסכום שבתוכו הודח קלות מרוב הרוטב הבשרי-חלבי, ונשאר שומן קרוש ספוג בחלב על הסיר והסכו"ם ונשאר כך למשך שבועיים ואחר כך הכל עבר נקיון יסודי. איך להכשיר את הסיר והסכו"ם?

הסיר והסכו"ם אינם צריכים הכשרה אלא מותרים. לפי תיאור השאלה כיון שהחלב הודח תוך חצי שעה מסתבר שכולו יצא ואף אם נשאר מעט חלב בתוך השומן ככל הנראה הוא מועט מאד ובטל בשישים (יחסית לכל מה שיש בסיר דהיינו השומן והמים וכו') בצירוף זה שמצוי מאד שמה שיש בכיור הוא פגום מחמת סבון הכלים שמשתמשים בו. הרחבה ומקורות: ראשית יש לדון האם שייך פה דין 'כבוש כמבושל' שאומרת הגמ' בחולין חולין צז: "מליח הרי הוא כרותח, כבוש - הרי הוא כמבושל". ופירוש הדבר שאם נשאר משקה ואפילו בעודו קר בתוך כלי לשיעור זמן ארוך נחשב הדבר כאילו נתבשל בו והכלי נאסר. ונחלקו הראשונים על איזה משקה מדובר ובאיזה שיעור זמן נאסר הכלי. הרא"ש (מסכת עבודה זרה פרק ה' סימן יא) כתב בשם הריצב"א שכבר מעת לעת (כד' שעות) נאסר הכלי. וחולק ר"ת (הובא במרדכי עבודה זרה ס' תתנד )שרק מלאחר ג' ימים נחשב הכלי ככבוש ונאסר. מרן השולחן ערוך ביו"ד ס' קה סעיף א' פסק להחמיר בזה כריצב"א שכבר מעת לעת נאסר הכלי ונחשב ככבוש כמבושל. עוד נחלקו הראשונים איזה משקים עושים כבישה: דעת רש"י והרשב"א שרק בחומץ ושכר שייך דין כבוש כמבושל מחמת חוזקם וחריפותם, אמנם הריצב"א ויש אומרים שאף הרא"ש סוברים שבכל משקה ששהה כד' שעות שייך דין כבוש כמבושל ונאסר הכלי. וכן פסק מרן השו"ע (שם יו"ד קה א) להחמיר. נמצא שלפי האמור אם באמת שהה חלב צונן בכלי בשרי כד' שעות הכלי יצטרך הכשרה. אמנם כיון שבציור דידן נראה שספק האם בכלל נשאר מעט וחלב, ואף אם נשאר מעט חלב הוא בטל בשישים לכל מה שנשאר בכלי מעיקר הדין אין הכלים צריכים הכשרה. זאת ועוד יש להוסיף כאן בקצירת האומר שנחלקו האחרונים מה הדין בספק כבוש (על ידי איסור) האם אמרינן 'העמד חתיכה על חזקת כשרות שבה' או שכיון שיש ספק הורעא חזקת הכשרות שבה. והט"ז והכרתי ופלתי העלו להקל בזה. וכן העלה ביביע אומר (חלק ח' יו"ד סימן ז אות ב) להקל בזה. וכל מחלוקת זאת היא דווקא בספק כבוש על ידי איסור (כגון חזיר או נבלה, ולא בבשר וחלב), אך בנידון דידן שמדובר על בשר וחלב הרבה יותר קל להקל שכבר הרמ"א התיר בזה ספק כבוש כיון שמן התורה לא אסור בשר וחלב אלא בדרך בישול. ומכל זה כבר נראה שיש להקל. ובפרט שנוסף על כל הנ"ל סביר להניח שהשומן שבסיר כבר נפגם בעקבות הסבון והפסולת שיש בכיור כדאיתא בשולחן ערוך (יו"ד ס' צה סעיף ד) שאם היה בכלי עם שומן אפר הרי הוא פוגם את השומן והכלי לא נאסר כיון שבולע רק טעם פגום (וע' בש"ך מה שהקשה על השו"ע וע' בפת"ש על אתר מה שכתב לתרץ. וע"ע ביביע אומר חלק י ס' ד). הלכך כאמור אין הכלים צריכים הכשרה. יישר כח על ההקפדה בהלכות כשרות. בברכה רבה הרב רועי אליאסיאן.