שלום וברכה. יש לי בעיה שחוזרת על עצמה שכל פעם שאני נופל לחטא ורוצה לחזור בתשובה אני כל הזמן מרגיש כאילו אין סיכוי וכאילו הקבה עכשיו מחפש להעניש אותי או שהוא לא רוצה בתשובה שלי וזה מתסכל אותי ואני יודע שזה משחקים של יצר הרע אבל אני לא מצליח להוציא את זה מהראש שלי וזה מקשה עליי לחזור בתשובה תוכלו אולי לעזור לי איך להתגבר על זה

צהריים טובים צדיק אכן זה טריק של היצר הרע. טריק ידוע שלו. הייתי מציע לך לקרא כל מיני דברי תורה על יכולת התשובה. אפשר לחפש בתוכן עניינים של כל ספר שמדבר אליך שעוסק בעניין התשובה . שם כל מחבר במתיקות לשונו מבאר את אהבת ה' אלינו וכמה הוא אוהב כל שב בתשובה. אפשר ללמוד גם את סיפור של 'אחר' בו רבותינו לימדו אותנו שגם הוא שהיה תנא ענק [רבו של ר''מ], היתה לו אפשרות תשובה. אוסיף כאן כמה מאמרים כאלו בעז''ה: הרבי מאפטא לפני כ250 שנה בספר אוהב ישראל (לימי הרצון והתשובה): 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר, והוא תמיה גדולה לעיני כל בר דיעה, כי הלא ידוע ומפורסם שאין לך דבר בעולם שעומד בפני התשובה, וכמו שקיבל השם יתברך תשובת מנשה, הגם שהכעיס בוראו מאוד. אך באמת נראה לי דאין הכוונה דגם אם היה שב בתשובה לא היה הקדוש ברוך הוא מקבלו, חלילה להש"י מעשות כדבר הזה ולא כיוצא בו, אכן שורש הדבר הוא כך מגודל רחמי הש"י שמרחם על כל בריותיו וגם על החוטאים נגדו ית', וחושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח, לזאת שולח הש"י הירהורי תשובה בלבם, בזה הכרוז היוצא בכל יום שובו בנים כו' כנודע מספה"ק, ומעורר אותם שישובו בתשובה שלימה או ע"י איזה סיבה מעוררם שישובו. היינו כמ"ש תשב אנוש עד דכא גו' שובו בני אדם. והקב"ה בעצמו פותח להם שערי תשובה ושואל ומבקש מכאו"א לעשות תשובה. אכן יש עבירות חמורות כ"כ האומר אחטא ואשוב וכדומה, אז אין מהראוי שהש"י יחזור אחריו לעוררו ולבקש ממנו שיעשה תשובה, רק צריך האדם להתעורר מעצמו ולשום אל לבו בלא אתערותא דלעילא מקודם, ולהתודות לפניו ית' בכל לבבו וישפוך שיחו לפניו ית' שישלח לו עזר וסיוע מן השמים שיגמור תשובתו בכי טוב, ואז באמת מקבלין תשובתו ג"כ בשובו מדרכו וחי. וזהו מאמרם ז"ל אין מספיקין בידו לעשות תשובה. ולא אמרו אין מקבלין תשובתו, אך ודאי כוונתם הוא שאין מעוררין אותו מן השמים שישוב, אך ורק ממתינין ומצפים ומייחלין מתי יתעורר מעצמו לעשות תשובה שלימה. ואז בלי ספק שמקבלין תשובתו בשמחה. וכלל גדול אמרו חז"ל באמת שאין לך דבר העומד בפני התשובה. וזאת היתה כוונת הבת קול שהכריז שובו בנים כו', חוץ מאחר. היינו שהקב"ה הוא בעל הרחמים ומתאווה מאוד שכל החוטאים ישובו אליו באמת לבל ידח ממנו נדח. ובפרט נשמה היקרה כמוהו שהי' גדול בתורה ובחכמה. אך שורש הדין וקו האמת והמשפט ניתן שלא לעוררו ולבקש ממנו שישוב. לזאת עשה הש"י ברוב רחמיו וחסדו הגדול סיבה זו כדי שישכיל ויבין אחר וישיג בחכמתו כוונת הש"י, שבאמת רוצה שישוב אליו ויקבלו בסבר פנים יפות. אך שכביכול אינו יכול לומר לו בפירוש ולעוררו שישוב בתשובה. כמו שמתנהג את עצמו עם שאר החוטאים. מחמת שהכעיסו הרבה וידע רבונו כו'. וזה שאמרה הבת קול: שובו בנים כו'. היינו לכם אני אומר ומעורר אתכם ומבקש מכם שתשובו אלי. חוץ מאחר, איני יכול לעוררו ולומר לו זה כנ"ל. אך כשיבין זה מעצמו וישוב בכל לבבו כראוי לו באמת. אז מה טוב ומה נעים ...'. בשורות טובות לך בתוך כלל ישראל בעז''ה