שלום כבוד הרב, ב״ה זכיתי להתחזק ולחזור בתשובה, המשפחה שלי חילונית ולא שומרת שבת ואני כבר לא נוסעת בשבת ומשתדלת להתחזק במה שאני יכולה בשמירת השבת. בחגים אני נתקלת בקושי גדול שכן המשפחה מגיעה לארוחה ולרוב צריך לנסוע לארוחת החג, רציתי לשאול מה ניתן לעשות במקרה כזה? אין לי את האפשרות לישון אצל המשפחה, ולפעמים גם מגיעים דודים מרחוק שאם לא בחג אז לא כלכך יוצא לי לראות אותם. אני יודעת שאסור לנסוע בשבת אבל מרגישה שמוצבת בפניי דילמה קשה של המשפחה מול שמירת השבת

שלום אפתח תחילה בקטע מתוך הספר "משיבת נפש" שכתב רבי נחמן מברסלב: "צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה'. כי כל אדם, ואפילו הקטן שבקטנים, מן ההכרח שיעבור עליו עליות וירידות בלי מספר. ולכל זה צריך להתחזקות גדול בדרך העקשנות. שלא יתייאש כלל מכל מה שעובר עליו. ודע לך שכל אלו הנפילות והירידות והבלבולים צריכים בהכרח לעבור בהם קודם שנכנסים בשערי הקדושה, וכל הצדיקים והיראים האמיתיים עברו בכל זה". אני קורא את שאלתך ומתפעל, אלו כוחות נפש אדירים יש לך! גם רצון להתחזק בקיום תורה ומצוות וגם לשמור על אוירה טובה וקשר טוב עם המשפחה וגם להיתקל בקשיים רבים ובכל זאת להמשיך לשאוף להתקדם! בוודאי השי"ת רואה את כל המאמצים והקשיים שלך והוא גאה ושמח בך מאוד. את נקרעת בין שני צדדים. מצד אחד השבת שהיא קודש ולא מחללים אותה. מצוות ה' מחייבות אותנו מלבד מה שהן הדבר הכי נכון והכי חשוב והכי טוב לעשות. מצד שני אין תחליף למשפחה ובמיוחד לא להורים שלך שמגדלים אותך מאז שנולדת ואוהבים אותך מאוד. אם כך, מה עושים בזמן שמגיעים לסתירה בין המחויבות והרצון לשמור תורה ומצוות ובין הקשר המשפחתי שסותר את קיום המצוות כמו לנסוע בשבת? א. אומץ לב והחלטיות - חייבת להיות לך גבורה והחלטיות בדרך שבה בחרת. כאשר אצלך תתיישב העובדה שהשבת חשובה לך עד מאוד, ושמירת שבת היא דבר מבוסס וחזק אצלך. משפחתך תקבל אותך עוד יותר בהבנה ובכבוד ויתחשבו בך. כמובן, הדיבורים והמעשים שלך יהיו מתוך נעימות הקשבה ושמחה. אין מקום להסתתר מאחורי תירוצים מזדמנים או הסברים חלשים כדי להצדיק את הדרך שלך. אם לא יראו אצלך את האמונה הזו, יתכן וכל מה שתעשי תמיד יעליב או יראה כלא מתחשב, כי אף פעם לא יבינו למה בעצם את לא מתגמשת קצת. ב. חיזוק הקשר המשפחתי - בכל הזדמנות שיש לך חזקי את הקשרים עם המשפחה הגרעינית ועם המשפחה המורחבת. ניתן לעשות זאת על ידי התעניינות כאשר יש מפגש משפחתי, וכן על ידי שיחות בפלאפון בזמנים שונים. כמובן שכל המעשים צריכים לבוא מתוך הלב פנימה, ולא כ"תרגיל" כדי להרוויח את יחסם האוהד של בני המשפחה. ג. לא לחכות לדקה ה-90 - חשבי בעצמך או תבררי עם בני המשפחה באלו שבתות יש צפי לנסיעה וכדו', וכבר בתחילת השבוע חשבי לבד וביחד עם הורייך על דרכים טובות ל"הרוויח" גם את שמירת השבת וגם את הקשר המשפחתי. באופן כללי - אינני מאמין בחיפוש הקלות כדי לפתור את ענין הנסיעה בשבת, שכן גם אם בעיה מסויימת תיפתר בדרך כלשהי, יופיע קושי חדש בדברים אחרים שוב ושוב. כמו כן, אני ממליץ לך להיות בקשר עם דמות תורנית שמכירה את עולמם של החוזרים בתשובה ואת משפחתך שתלווה אותך בדרך האמונה שבחרת. כל אדם שינסה לעשות תהליך של חזרה בתשובה בלי גיבוי עזרה ותמיכה, יש סיכוי גדול שהוא ירגיש קושי רב מהמאבקים המתמידים שהוא יהיה צריך לבצע יום יום ושעה שעה, וחס וחלילה הוא ישבר או שיהיה מתוסכל ויחיה בעצבות, בדיוק ההיפך מרצון התורה שאדם יחיה מתוך אמונה בשמחה וימצא קורת רוח ושלוה במעשיו ובחייו. בהצלחה רבה!