משלי פרק יב

(א) אהב מוסר אהב דעת ושונא תוכחת בער: (ב) טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע: (ג) לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט: (ד) אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה: (ה) מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה: (ו) דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם: (ז) הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד: (ח) לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז: (ט) טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם: (י) יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי: (יא) עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב: (יב) חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן: (יג) בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק: (יד) מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב (ישיב) לו: (טו) דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם: (טז) אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום: (יז) יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה: (יח) יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא: (יט) שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר: (כ) מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה: (כא) לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע: (כב) תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו: (כג) אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת: (כד) יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס: (כה) דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה: (כו) יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם: (כז) לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ: (כח) בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות: