ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם "
(זכריה ח' טז).
(זכריה ח' טז).
תחת כותרת זו, ננסה לברר השבוע מהם "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם" וכיצד מגיעים ל"מִשְׁפָּט וּצְדָקָה", בסוגיית הפיטורין, הסוגיא הכואבת כל כך, שחייבת להטריד כל אחד ואחד בימים אלה.
לכאורה, מערכת היחסים בין עובד ומעביד איננה קשורה לשאלת הצדקה. אך, עיון מעמיק בסוגיא, מגלה שיש קשר ביניהם.
הצדקה המעולה ביותר היא זו המאפשרת לנצרך להתפרנס בכבוד וז"ל הרמב"ם:
"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך .... או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך" (הלכות צדקה פ"י ה"ו).
בלשון ימינו, עדיף לתת לנצרך "חכה" מאשר "דג".
אלמנט של חסד ביחסי עובד ומעביד, אנו מוצאים גם בהקשר של מצוות "הענקה", שאומנם מדאורייתא נוהגת רק בענין שחרור עבד עברי, אבל בעל ספר החינוך מרחיבה לענינו של כל מעסיק וז"ל:
"אף בזמן הזה ישמע חכם ויוסף לקח, שאם שכר אחד מבני ישראל ועבדו זמן מרובה או אפילו מועט שיעניק לו בצאתו מעמו מאשר ברכו השם".
אנו יכולים ללמוד מכאן כי נוצרת מחויבות של המעביד לדאוג לעתידו של העובד גם אם יחסי עובד ומעביד נסתיימו. מכאן נובע כי אם יש אפשרות למעביד להמשיך ולהעסיק את העובד שכבר עובד אצלו, יש לתת עדיפות להמשך ההעסקה.
כל מי שנאלץ ב"צוק העתים" לפטר חלק מעובדיו, חייב להתמודד עם השאלות הבאות. מצד אחד, ברור כי חובתו הראשונית של המנהל, היא לדאוג להמשך "חיותו" של העסק. מצד שני, גם אם מדובר בעסק פרטי, אם ההמנעות מפיטורין תגרור התמוטטות העסק, או שתעורר סימן שאלה בעתיד הנראה לעין להמשך קיומו של העסק, הרי שחמלה וצדקה כלפי המועמדים לפיטורים תגרום לפגיעה בכל העובדים.
משבר כלכלי, מעצם טבעו, מחייב כל גוף עסקי להכין תוכניות יעול והבראה. כיון שבהמשך העסקת עובד יש גם משום קיום של מצוות צדקה בהידור, מוטלת על המנהל החובה המוסרית, לנקוט בצעד של פיטורין, כמוצא אחרון, ולהעדיף תוכנית יעול שאיננה כוללת פיטורין. הפחתה חלקית בשכרם של כל העובדים, מה שלא יגרום להם לההפך לנזקקים, יש לה עדיפות על פיטורין של חלק מהעובדים והפיכתם לנזקקים. כאשר מכינים רשימת מפוטרים יש לקחת בחשבון, גם את התשובה לשאלה, מה הסיכוי של המפוטר למצא עבודה במקום אחר. במידה וצריך להחליט על פיטוריו של עובד ותיק מול פיטוריו של עובד "חדש", כאשר העלות והתפוקה של שניהם שוה פחות או יותר, יש לקחת בחשבון את העדיפות שהוותק מקנה, מבחינת חובת הכרת הטוב של המעסיק כלפי העובד (שיטת LIFO).
בהלכות צדקה יש עדיפות לתמיכה בבני משפחה. לכן בעסק בבעלות פרטית, יש למעסיק מחויבות גדולה יותר כלפי עובדים, בני משפחתו. כמובן, שאם מדובר בשותפות או בחברה ציבורית, נעלם שיקול זה.
"נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְקֹוָק", כל אחד ואחד ישאל את עצמו במה "תרם" הוא למשבר זה,
היכן טעה ובמה הוא יכול להשתפר. כל אחד ישאל את עצמו אילו לקחים הוא יכול להפיק.
אז ורק אז נוכל כולנו להיות בבחינת "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם"
ולהתפלל לקב"ה כי יחיש את הפתרון למשבר הקשה.
(דברים אלה מבוססים על תשובה שתתפרסם בקרוב בחלקו השביעי של שו"ת "במראה הבזק", מבית "ארץ חמדה".)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
