ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
אנו מכירים בפועל את השימוש במתנה ע"מ להחזיר מנטילת לולב.
ביום הראשון של סוכות צריכים ארבעת המינים להיות קנויים לנוטל אותם ("לכם" - משלכם). אם אין למישהו ארבעת המינים - לא יוכל לשאול מחברו ארבעת המינים ולנוטלם משום ש"שאול" פסול ביום הראשון של החג.
ע"מ לפתור בעיה זאת, נותנים את ארבעת המינים "מתנה על מנת להחזיר". מתנה - כדי שיהיו קנויים למקבל, על נת להחזיר - כדי לאלץ אותו להחזיר ולא להשאיר אצלו את ארבעת המינים... (כמובן, אם סומכים עליו שיחזיר, אפשר לתת לו מתנה גמורה).
"אמר רבא הילך אתרוג זה על מנת שתחזירהו לי החזירו יצא ואם לאו לא יצא" (קידושין ו:).
יש כאן מתנה, אלא שהיא מותנת בתנאי: אם יחזיר את האתרוג תחול המתנה למפרע ואם לא יחזירנו (בזמן שנקבע) - תתבטל המתנה למפרע. וממילא יתברר שלא יצא ידי חובתו.
הרא"ש (סוכה פר ג' סימן ל) מסביר שהמתנה היא מתנה גמורה לעולם, ואין בה כל שיור, אלא שהיא מותנית בכך שהמקבל יחזיר, ובאמת כאשר יחזיר המקבל לנותן יצטרכו לעשות מעשה הקנאה חדש שבו יוחזר האתרוג לנותן.
לעומת זאת, קצות החושן (סי' רמ"א סק"ד) טוען שמתנה על מנת להחזיר היא מתנה לזמן. מראש הוגדר שהאתרוג נתון רק עד הזמן שסוכם ביניהם וכשיגיע הזמן הזה פוקעת בעלותו של המקבל והאתרוג חוזר ממילא להיות של הנותן. קצות החושן מסביר שישנו הבדל יסודי בין אתרוג שאול לבין קנין לזמן. באתרוג שאול יש למקבל רק זכות שימוש בתרוג ("קנין פירות"). אך בקנין לזמן יש למקבל קנין הגוף גמור, אלא שהוא מוגבל לזמן וזה נקרא "לכם". גם לפי קצות החושן יש כאן תנאי נוסף ע"ג ההקנאה לזמן. המתנה מותנית בכך שהמקבל אכן יחזיר בפועל את המתנה בסוף הזמן, ולא ימכרנה או יאבד אותה. אבל עצם חזרת הבעלות לנותן אינה תלויה בו כלל.
הרא"ש הביא ראיה לדבריו (שצריך הקנאה מחודשת) ממסכת סוכה (דף מו: ). דשם מציע ר' זירא שאדם לא יקנה את לולבו לקטן ביו"ט ראשון של סוכות משום שקטן קונה אך אינו יכול להקנות בחזרה ונמצא שאחרי הקטן לא יוכלו לקיים את המצוה בלולב זה, משום "לכם". (ביום שני של סוכות אין בעיה).
אולם, אם כשנותנים מתנה על מנת להחזיר, אין צורך בהקנאה מחודשת, לכאורה יש פתרון- ניתן להקנות את הלולב לקטן במתנה על מנת להחזיר, ולא יהיה צורך בהקנאה על ידי הקטן כדי להחזיר את הלולב. מכך שהגמרא לא הציעה פתרון כזה, משמע שגם בהקנאה ע"מ להחזיר יש צורך בקניין כדי להקנות בחזרה (ואת זה אין הקטן יכול לעשות).
לעומת זאת, בעל קצות החושן (בספרו אבני מילואים סי' כ"ח סקנ"ג) מביא ראיה לשיטתו: בגמ' ב"ב קלז: אומר רב אשי שאם אדם נתן לחברו שור במתנה על מנת להחזיר והמקבל הקדיש את השור הריהו יכול להחזיר לו שור קדוש וזה נחשב שקיים את התנאי, אך אם אמר לו "על מנת שתחזיהרו לי" אנו מסבירים שכוונת התנאי היתה שיחזיר לו באופן ראוי לשימוש ולכן אם הקדיש את השור הרי זה ביטול התנאי (וממילא התבטלה המתנה למפרע והתבטלה גם ההקדשה).
מכאן מוכיח האבני מילואים שאין צורך בהקנאה מחודשת כשמחזירים את המתנה, שהרי, אין אפשרות להקנות לחברו בהמה מוקדשת! בהמה מוקדשת מוגדרת כ"ממון גבוה", ואין לאיש יכולת הקנאה בה.
לכן מוכרחים לומר שאפשר לקיים את תנאי ההחזרה בלי הקנאה חדשה.
נתיבות המשפט (חו"מ סי' רמ"א סק"ה) דוחה ראיה זאת ועונה, שצריך להעמיד את הגמ' בב"ב ב"קדשים קלים". ההלכה היא שקדשים קלים (כגון קרבן שלמים) הם "ממון הדיוט", והם בבעלותו של המקדיש גם אחרי ההקדשה, ולכן הוא יכול להקנותם ולקיים בכך את תנאי ההחזרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
