ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
כל החילים שנפלו
"בשם אלוקינו נדגול" , נדגול – דייקא.
בדגליות מסומנת ובולטת, מונפת, ומסמנת דרך לרבים.
ב"ה זכינו, ובמשך שנות-דור הרבינו חיילים לתורה ולתעודה, ובני הציונות הדתית, לרוב מתוך קשר ושייכות לתורה, ב"ה, מגדילים את נוכחותם בכל מרחבי החיים בארצנו הקדושה, בתורה ובחינוך, בהתיישבות ובצה"ל, במדע ובתעשייה, ברפואה ובמפעלי חסד מגוונים, בכלכלה ובמשפט, ועוד היד נטויה בעז"ה.
ואולם מבחננו האמיתי הוא בהעמדת זהותנו הבהירה – בנים לד' אלוקינו – מאמינים ובוטחים בישועתו, דבקים בתורתו – אמת. בהיותה עומדת לעד, תורת חיינו ממש, משיבת נפשנו, מחכימתנו, בכל תהפוכות ונבכי סבוכי החיים, מאירת עינינו ומשמחת לבנו – בשלמותה.
לא רק בביהמ"ד אנו מצווים להיות "אנחנו" – אמיתיים בשם ד' אשר בפינו, אלא דווקא בכל אותן נקודות מפגש עם החיים המלאים. להיות נאמנים, ישרים ובוטחים באמת אשר עמנו, מתוך תורת אמת, חיי עולם הנטועים בתוכנו, מורשת ת"ח מאירי נתיבי הגאולה, אשר "דבר ה'" זו הלכה ואגדה והקץ, בפיהם, ומהם פסיקה והדרכה לדור.
חובתנו לחזק ולזקוף את עמוד השדרה של ציבורנו: בני הישיבות והאולפנות – הנערים, בחורינו הבוגרים יותר העוסקים בתורה, בנינו הנמצאים בצבא באלפיהם, ב"ה, ולהגיע לכל באי בתי הכנסיות, וחובשי הכיפות – הפזורים בכל מרחבי העשייה - שבכל מקום שהם שם ידגלו בשם ד' אלוקינו, ויבטאו את אמונתם בעוז ובענווה – כי רק ממנו יתברך ותורתו אמת – תוצאות חיים.
הגאולה מלאת החיים מעמידה במבחן אמת את האפשרות ח"ו להיכשל ב"שמנת עבית... ויטוש אלו-ק עשהו" וכו', לעומת "הנה אלוקינו זה קיווינו לו... נגילה ונשמחה בישועתו". אל כל היש להראות באצבע "זה" אלוקינו, וישועתו היא.
ובמה הדברים תלויים? "בגוי צדיק שומר אמונים, יצר סמוך תצר שלום, שלום כי בך בטוח, בטחו בד' עדי עד כי בי-ה ד' צור עולמים". עמא זכאה בי נטרו אוריתא בלבב שלם, בלב שלם נטרו שלמא שלמא יתעבד להון ארי במימרך איתרחצו, אתרחצו על מימרא דד' לעולם ולעלמי עלמיא, בכן תתפרקון במימר דחילא דד' תקיף עלמיא" (ישעיהו כה, ט; כו ב-ד ותרגום שם).
האם לזרום עם ה"מציאות" ובעת הצורך להכפיף את דבר ד' לעומתה, ח"ו, או לדעת בבירור שד' הוא תקיף עלמיא צור העולמים וחוזקם וקיומם, ורק משמירת אמונים – שלמא יתעבד להון וגו'.
על כן קמה תנועת קוממיות בראשות מרנן ורבנן לזקיפות הקומה הראויה ממקור התורה לתוככי החיים כולם.
ומדגליות הציבור שומר האמונים, למשזרת הכוחות הבריאים באומה, ולהבראתה, בעז"ה, ויתקיים בנו "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך".
יוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
