ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
תשומת לבנו מופנית גם לשינויים המודגשים: משה כותב "את מוצאיהם למסעיהם" ואילו הליכתם היתה: "מסעיהם למוצאיהם", ודאי יש משמעות לשינוי בסדר המילים. המדבר מקום שומם הוא ולעיתים רחוקות אפשר למצוא בו מקומות שזכו לשם שניתן להם ע"י עוברי אורח, רוב ארבעים ושניים השמות המוזכרים כאן, קבלו את שמם כתוצאה מחנייתם של בני ישראל, ורק כשיצאו מהמקום יכול היה משה לכתוב את השם שניתן למקום "מוצאיהם למסעיהם", ברם לפני מי שהכל צפוי, שעל פיו יסעו, לפניו היה גלוי, את אשר יארע במקום חנייתם החדש והשם אשר יותן לו והוא אשר ראה את "מסעיהם למוצאיהם" והרשות היתה נתונה להם לקבוע באורחותיהם את השם שיותן לחניה החדשה.
(התשנ"ב)
"אלה מסעי בני ישראל"
המדייק בלשונה של תורה תשומת לבו מתעוררת לשינוי בלשון של תיאור המסעות: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'" "ואלה מסעיהם למוצאיהם". יש והיציאה היתה העיקר והיא שהביאה למסע. ויש שהמסע היה העיקרוהוא שגרם ליציאה. ונדמה כי "על פי ה'" - קדם המוצא למסע, ושלא על פיו - קדם המסע למוצא.
בהנתן אות השחרור, בשלח פרעה את העם, בעצם היום ההוא יצאו צבאות ה' ממצרים. מטרת היציאה היתה ברורה לכלל ישראל, הן על זה צעקו לה' שיגאלם מסבלות מצרים, לזה ציפו כל התקופה של עשר המכות - המסע לא היה ברור להם לאן ילכו אנא יפנו, את זה השאירו ביד ה' ומשה עבדו. לא שאלו שאלות למה לא הולכים בדרך הקצרה, מה התכלית בדרך הארוכה, לבם היה שלם לכל המסע, אחר שזכו לצאת.
אבל ערב רב עלה עמהם, אשר ניצל את צאת בני ישראל ויצאו גם הם. אצלם קדם המסע, הבריחה ליציאה שלא היתה מחושבת ומתוכננת קדם.
ובהמשך חיי המדבר, אמנם הענן הלך לפניהם יומם ועמוד האש לילה, על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, בכל זאת לא ניטלה מהם הבחירה החופשית, ויש אשר אילצו כביכול את הקב"ה להתחיל במסע, "כתינוק הבורח מבית הספר".
(התשנ"ה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
