ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ואלו דברי הרמב"ם בהלכות תענית:
"יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר את הלבבות, ולפתוח דרכי תשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם לנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר: 'והתודו את עוונם ואת עוון אבותם'".
כלומר ימי תענית אלו הם לא רק לזכרון צרות העבר, אלא הם בעיקר ימי תשובה וחשבון נפש לתקן את מעשינו. ולא עוד, אלא שאם באה צרה חדשה על ישראל יש מצוה מהתורה לזעוק ולהריע. ומדברי סופרים יש מצוה להתענות על כל צרה שתבוא עד שירחמו מן השמים. והרמב"ם מבאר, אלו הן הצרות שעליהם מתענים וזועקים: גוים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או ליטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם גזרה אפילו במצוה קלה, הרי אלו מתענים ומתריעים עד שירוחמו.
והנה כעת, שבאים גוים ולוחצים עלינו שוב למסור חלקים מארץ-ישראל לידי נוכרים הרי זה מהדברים שמתענים עליהם וזועקים עליהם. ונמצא כי תענית זו של עשרה בטבת של היום היא צריכה להיות מכוונת לתקון הצרה הזאת של היום שבאים גוים ומאיימים עלינו בטרור ובמלחמה ורוצים לקחת מידינו את ארצנו.
כדי להווכח עד כמה חמור הדבר, הנה דבריו של הרב עמיאל זצ"ל בעת שהעלו את ההצעה לחלק את ארץ-ישראל בשנת ה'תרצ"ז (ע' תחומין חלק ט):
"ואם אמרו, 'וחושך' - זו מלכות יוון, שהיו אומרים 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל', ואנחנו יודעים שכל הצדיקים והחסידים בזמנה של מלכות יוון מסרו נפשם ולא כתבו, ונראה שעל כפירה בגלוי אנו מחוייבים ב'יהרג ואל יעבור', והחתימה על שאין לכם חלק בחלק גדול מארץ-ישראל היא גם-כן קרן השור לא פחות מקרן השור של מלכות יוון".
מסיים הרב עמיאל:
"סוף דבר, חושבני שזה יהיה ח"ו החילול השם הכי גדול, מה שלא היה בכל הדורות ובכל הזמנים, כי סוף סוף לא מצאנו לאומה בתור אומה, כפירה בגלוי, לא רק על כל התורה, אלא אפילו על חלק של התורה, וארץ-ישראל שקדושתה תופסת החלק הכי חשוב שבתורה, אם אנחנו נוותר על חלקה הכי גדול יוצא, שאומה בתור אומה כופרת בגלוי לכל הפחות בחלק של התורה ח"ו".
וידועים גם דברי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל שאמר, מוטב לקצץ בהונות היד ולא לחתום על ויתור.
על כן ביום תענית זה נישא תפלה וזעקה לרבש"ע אלקי ישראל שיתן לנו כח לשמור על ארצנו ולעמוד מול הלחצים ולא להחליט על ויתור ח"ו על אף שעל מארץ ישראל ומסירתו לידי נכרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
